מישהו ביטל את הקו שלי – "הקו החדש" והבלוף הגדול

נתחיל בהתחלה

על "הרפורמה בתחבורה הציבורית" שמעתי לראשונה לפני שבוע בדיוק, כאשר חברה בפייסבוק חלקה עם העולם את העצומה הזאת. עלי להודות שבהתחלה הייתי מעט חשדנית כלפי העצומה – והרי רפורמה בתחבורה הציבורית בארץ היא כה נחוצה, לא? חייב להיות בה משהו חיובי? אולי מישהו שם סתם מתקטנן?

אז זהו, שלא. מהר מאוד התבדיתי.

אז מה טומנת "הרפורמה" בחובה?

"הקו החדש" הוא לא הרבה יותר מאשר downgrade (שינמוך, ההפך משדרוג) של התחבורה הציבורית תוך רעש, פאסון וטפיחת שכם עצמית מצד הממשלה ואיגוד ערים גוש דן, אשר עומדים כולם מאחורי התרמית הזאת: ביטול קווים, הנמכת תדירויות, והעלאת מחירים. בצעד אופייני משהו לפרסום ישראלי באחרונה, החליט משרד התחבורה על קו פרסומי שהינו ההפך הגמור מן האמת. אכן, ההקבלה הפרסומית לזהבה ושלושת הדובים מתאימה ביותר: מדובר באגדה בלבד.

מ-82 קווים ברחבי גוש דן, כעת יאלצו להסתפק הנוסעות/ים ב-60 קווים בלבד. רפורמת "הקו החדש" מבטיחה חלופות נאותות וקיצור בזמני המתנה, אך מסתבר שלמעשה, במקומות רבים אין חלופות כלל, וזמני ההמתנה רק התארכו. כך, למשל, אומרת להארץ דינה בלולו מגבעתיים: "מעכשיו כדי להגיע מהבית לדיזנגוף אני צריכה שני קווים. אומרים לי לא תשלמי על שניים, אבל עד עכשיו גם לא שילמתי על שניים, הייתי צריכה רק קו אחד".

נוסע אחר, יוסי שלו, אומר, לאחר ביטול שלושה מתוך ארבעת הקווים שהשתמש בהם עד כה כדי להגיע לעבודה: ""חיכיתי 25 דקות לאוטובוס. שאלתי את הנהג למה זה קורה – אין לו שום תשובה. התקשרתי למוקד – מפנים אותי להתלונן. בנוסף, העלו לנו את המחיר – אני משלם על חופשי-חודשי יותר, אין לי צורך בכרטיס שתקף 90 דקות. אני משלם עשרה אחוז יותר והשירות שאני מקבל הוא פחות טוב. עשו רפורמה מגוחכת לחלוטין".

מקרה בוחן: קווי הסטנדטים

אין זה נסתר שקווי הסטודנטים כולם הינם עמוסים לעייפה כל בוקר בדרכם לאוניברסיטה וכל ערב בדרכם מהאוניברסיטה – כבר שנים רבות. כך, למשל, קו 25 שנוסע מבת ים לאוניברסיטה ועובר במרכז תל אביב, פעמים רבות מגיע לתל אביב עמוס כל כך, שהוא מדלג על כל התחנות מכיכר מסריק ואילך ולא אוסף יותר נוסעים. קו 24 (מהכרמלית לרמת השרון, דרך האוניברסיטה) סובל מבעיה דומה, ועד שהוא מגיע לצפון הישן כבר נאלץ לדלג על תחנות אף הוא. בשנה שעברה הכניסה חברת דן שינוי בקווים – אך במקום לשפר אותם ולהגביר את התדירות, החליטו שם למעלה שיהיה רעיון ממש מעולה להנמיך את תדירות קו 25, "ולחזק" אותו בקו נוסף, 125, אשר נוסע עם 25 באותו מסלול עד סמינר הקיבוצים… ואז מדלג באלגנטיות על האוניברסיטה וממשיך לקרית חינוך. אז מה יצא? זמן ההמתנה לקו 25 עלה, ואיתו הסיכוי שידלג על תחנות.

קיוויתן/ם שהרפורמה היפה תתקן את מחדל? לא ולא. הנמיכו שוב את התדירות של 25, כנראה תוך הנחה שהסטודנטיות פשוט יעשו טלפורטציה מסמינר הקיבוצים לשער האוניברסיטה. לגבי קו 24 אין מידע באתר כלל – ניתן להניח שהוא הוחלף בקו 240, שגם לגביו אין כל מידע. איך נגיע לאוניברסיטה? לדובים הפתרונים…

בגבעתיים, החליטו ראשי הרפורמה, לבטל את קו 45 כלל. רק לאחר מחאה כוללת, הצילו תושבי/ות גבעתיים להציל את נגישותם להשכלה גבוהה.

ובינתים, לקו 64, הנוסע לביה"ח שיבא, לא יהיה תחליף, והא/נשים שמהן/ם גם ככה נשללות רוב האפשרויות לחופש התנועה (חולות/ים, נכות/ים ואחרות/ים), יאלצו לחפש פתרונות אחרים. ההצעה שלי? להזמין מונית ולחייב את משרד התחבורה.

את מי זה מענין ואת מי זה לא

אין זה סוד שבתחבורה הציבורית משתמשות/ים מי שאין להן כסף לרכב. אברי גלעד (00:18), למשל, לא משתמש בתחבורה הציבורית. גם לא רון חולדאי, ואני מרשה לעצמי להניח שגם לא ישראל כץ.

אז מי כן? רשימת המכולת הרגילה: נשים, מזרחיות/ים, דוברי/ות רוסית, אתיופיות/ים, פלסטיניות/ים, א/נשים מבוגרות/ים, נוער, להט"ב, פועלות/ים, מהגרי/ות עבודה, פליטות/ים, ועוד. כל הא/נשים שבינן הסבירות הכי גבוהה להכנסה נמוכה, עוני, אפליה בעבודה, וגם… חוסר נגישות לחתבורה הציבורית. למעשה, האוכלוסיה המוחלשת היחידה שמקומה נפקד מהרשימה המכובדת הזו היא הנכות/ים – פשוט כי התחבורה הציבורית כל כך לא נגישה, שהנכות/ים פשוט לא יכולות להשתמש בה. באופן לא מפתיע, האוכלוסיות האלה (שביחד, למעשה מהוות את הרוב המספרי בארץ) לא נמצאות גבוה בסדר העדיפויות הממשלתי ו/או העירוני.

מה כן נמצא שם? עוד 40 אגורות למחיר הגם-ככה-יקר.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “מישהו ביטל את הקו שלי – "הקו החדש" והבלוף הגדול

  1. כל זה כמובן נכון, וכל הדיו הוירטואלית והאמיתית שנשפכה בחמת זעם על הרפורמה הזו ממשיכה להשפך, ועוד תמשיך.
    השאלה היא האם יש מה לעשות. ואני לא בטוחה שיש.

  2. אכן, יש הרבה בעיות ברפורמה החדשה, אבל לצדם ישנם גם יתרונות. חשוב לדעתי לבחון את שני הצדדים של הרפורמה.
    אני אמנם לא גר באיזור המרכז, אבל לפני כמה ימים נסעתי לסבתא שלי, שגרה בחולון. פעם הייתי צריך לקחת את קו 73 מרכבת מרכז, ועד שהוא היה מגיע לכיכר הדמעות היו עוברות לפחות 45 דקות של נסיעה, תוך כדי שהוא עושה סיבובים לא נורמליים. קו 71, לעומתו, עשה את הדרך מכיכר הדמעות לרכבת מרכז בפחות מרבע שעה, כולל רמזורים. לסבתא שלי, שהיא אישה מבוגרת שצריכה להגיע מדי פעם לאיכילוב שבת"א, הקו הזה חוסך הרבה מאוד זמן, מה גם שהוא עובר עכשיו בתדירות גבוהה יחסית ומונע ממנה להמתין 20 דק' בתחנה.
    לעומת זאת, הסיפור עם קווי הסטודנטים הוא אכן שערורייה. המצב מספיק שערורייתי פה בירושלים, עם הקווים המפוצצים להר הצופים ולגבעת רם, אז בת"א, שיש בה יתר סטודנטים, על אחת כמה וכמה. גם הניתוק של שכונות בדרום ת"א מבייש ומזעזע. כמובן שזה סימפטום של ממשלה קפיטליסטית, שמעוניינת לזרוק את האזרחים שלה לעזאזל. מה הפתרון? מאבק אזרחי.

    • במרווח של כמה ימים, אני מבינה שהאפקט העיקרי של ה"רפורמה" הזאת היה חלוקה בלתי שוויונית של משאבים. א/נשים שגרות במקומות הנכונים, עכשיו נהנות/ים מתחבורה ציבורית מצוינת ושפע של דרכים להגיע ממקום למקום. א/נשים אחרים לא.

      נשמע מוכר, לא? ;)

      • אכן, נשמע מוכר להכאיב, כי חוסר הצדק המשווע הזה קורה מדי יום ביומו. אם כי במקרה של סבתא שלי, שלא גרה באיזור מבוסס ולה עצמה אין הרבה משאבים, דווקא מדובר בשינוי אחד מוצלח. (באופן כללי גרים באיזור הזה המון א/נשים מבוגרותים שתלויים בתח"צ).

        וסתם לדעתי האישית- תח"צ צריכה להיות בחינם, לכולן ולכולם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s