דו"ח המחיקה הביסקסואלית

(…שהוא, טכנית, גם קצרצר מס' 4)

אוקיי, אני יודעת שכבר די הרבה זמן לא כתבתי פוסט "אמיתי". אז החלטתי שבמקום להעלות קטע "קצרצר", הפעם אעלה טקסט קצת יותר רציני. זה עדין קטע מהספר שאני כותבת, מתוך הפרק על ביפוביה ומונוסקסיזם. זו סקירה שעשיתי על ה-Bisexual Invisibility report (להלן: דו"ח המחיקה הביסקסואלית) ועל למה הוא חשוב בטירוף. היות ובכל מקרה תכננתי לכתוב את הפוסט הזה כבר המון זמן, זו נראית לי הזדמנות מצוינת.

הנתונים, כמובן, הם כולם מחו"ל. לצערנו, לא נעשו מחקרים על הנושאים האלה בארץ – מחקר על ביסקסואליות/ים הוא נדיר בדיוק כמו שהוא נחוץ (שזה המון). למרות זאת, לדעתי אפשר להשליך הרבה מאוד מהנתונים האלה לגבי ביסקסואליות/ים בארץ. הרי זה לא שכאן יש פחות ביפוביה או מונוסקסיזם…

[אזהרה (למען המידה הטובה): הנתונים בדו"ח עלולים לגרום לכן/ם לזעום, לרתוח או לחוות דחפים רצחניים ואלימים שונים, כמו להחטיף מכות לביפוביה ולרסק את המונוסקסיזם לרסיסים]

אחרי שאתן/ם קוראות/ים את זה, אנא נסו לחשוב מדוע למען השם %$^%#@$ כל כך הרבה מאיתנו מדברות/ים רק על סטריאוטיפים ביפובים וסימפטומים רדודים אחרים, במקום להתייחס לבעיות האמיתיות.

דו"ח המחיקה הביסקסואלית

דו"ח המחיקה הביסקסואלית פורסם בינואר 2011 והינו הדו"ח הראשון בנושא ביסקסואליות שנערך במימון גוף ממשלתי בארה"ב. בלי שום ספק, מדובר באחד מהטקסטים החשובים ביותר שאי פעם התפרסמו על ביסקסואליות/ים. לא ניתן לזלזל בחשיבותו, היות וזהו אחד מהטקסטים היחידים שיצאו לאור עד כה, אשר מתייחסים להשפעות החומריות (כלומר, המטריאליות) של ביפוביה ומונוסקסיזם על החיים של א/נשים ביסקסואליות/ים. ובדיוק כמו שהדו"ח הזה הוא חשוב, כך הוא גם מדכא ומרתיח. אספתי כמה מממצאי הדו"ח בתקווה לשפוך מעט אור על התוצאות החומריות האלה. בכך, כוונתי היא לחזק את הטיעון שלי, שמונוסקסיזם הינו מערכת דיכוי נרחבת אשר משפיעה על א/נשים ביסקסואליות/ים בתחומי חיים רבים.

כמה עובדות על בריאות של ביסקסואליות/ים:

  • א/נשים ביסקסואליות/ים חוות/ים פערים גדולים בתחום הבריאות בהשוואה לאוכלוסיה הרחבה, כולל סבירות גבוהה יותר לדכאון, חרדות והפרעות מצב רוח אחרות.
  • ביסקסואליות/ים מדווחות/ים על אחוזים גבוהים יותר של יתר לחץ דם, בריאות ירודה או בינונית, עישון ושתיה מסוכנת מאשר הטרוסקסואליות/ים, הומואים ולסביות.
  • ביסקסואליות/ים רבות/ים – אם לא הרוב – לא יוצאות/ים מהארון בפני הרופא/ה. המשמעות היא שהן/ם מקבלות/ים מידע חסר (למשל, בנושא מין בטוח).
  • רוב התוכניות למניעת איידס ומחלות מין לא […] מתייחסות לצרכים היחודיים של ביסקסואלים/ות, ועוד פחות מזה לצרכיהן/ם של אלו [שעושות/ים סקס עם א/נשים מיותר ממגדר אחד] ולא מזדהים/ות כביסקסואליות/ים.
  • נשים ביסקסואליות במערכות יחסים עם בני/ות זוג מונוסקסואלים/ות חוות אחוז גבוה יותר של אלימות במערכת הזוגית בהשוואה לנשים מקבוצות דמוגרפיות אחרות.

הדו"ח מציין מחקר רחב יריעה שנערך בארה"ב בין השנים 2003-2007, במסגרתו החוקרים/ות בחנו פערים בריאותיים בין נשים לסביות וביסקסואליות. הם מצאו ש:

  • אצל נשים ביסקסואליות התגלו אחוזים גבוהים יותר של בריאות כללית ירודה ומצוקה נפשית גבוהה, אפילו אחרי שקלול משתנים נוספים.
  • נשים ביסקסואליות היו בסבירות גבוהה ליותר לעישון ושתיה מסוכנת.

כמה עובדות על בריאות נפשית של ביסקסואליות/ים:

החוקרים/ות בסקר הנ"ל גם השווו בין שכיחות מצוקה נפשית אצל נשים לסביות וביסקסואליות בסביבות עירוניות ולא עירוניות. הן/ם מצאו שבעוד ש"באיזורים לא עירוניים, רמות המצוקה הנפשית היו דומות אצל לסביות וביסקסואליות, הסיכויים למצוקה נפשית ירדו באופן משמעותי עבור לסביות באיזורים עירוניים, בעוד שאצל ביסקסואליות הסיכויים כמעט הוכפלו" (ההדגשה במקור). החוקרות/ים שיערו /שהסיבה לכך היא שקהילות הומו-לסביות הינן מבוססות יותר באיזורים עירוניים, ולכן הינן תורמות לבידוד של א/נשים ביסקסואלים/ות, אשר חוות דחיה בבואן/ם לקבל תמיכה, בעוד שהן/ם רחוקות מהבית ומקהילות המקור שלהן.

עובדה מטרידה נוספת היא שביסקסואלים/ות נמצאות/ים בסבירות גבוהה הרבה יותר לאובדניות מאשר הטרוסקסואלים/ות, הומואים ולסביות. מחקר אחד מקנדה מצא שבעוד ש-9.6% מהנשים ההטרוסקסואליות ו-29.5% מהנשים הלסביות דיווחו על תחושת אובדנות, אחוזי האובדנות אצל נשים ביסקסואליות הגיעו ל-45.4%. לגבי הגברים, בעוד ש-7.4% מהסטרייטים ו-25.2% מההומואים דיווחו על אובדנות, ביסקסואלים שדיווחו על אובדנות הגיעו ל-34.8% מהנבדקים. (למרבה הצער, המחקר לא מבדיל בין סיסג'נדרים/ות לטרנסג'נדרים/ות ואינו כולל א/נשים ממגדרים לא-בינארים).

מחקר נוסף, הפעם בבריטניה, מצא שביסקסואליות/ים צעירות/ים ובגיל העמידה דיווחו על בריאות נפשית נמוכה יותר מאשר כל קבוצות הנטיה המינית שנבדקו. החוקרות/ים אף מציינות ש"יתכן כי מחקרים קודמים הגזימו בהערכת הסיכון לבעיות נפשיות אצל הומואים ולסביות על ידי כך שכללו אותן/ם ביחד עם ביסקסואלים/ות".

כמה עובדות על עוני ודיכוי כלכלי של ביסקסואליות/ים:

אותו מחקר רחב יריעה על בריאות, שהזכרתי קודם, מצא גם מספר נתונים מטרידים לגבי ביסקסואליות בעוני:

  • נשים ביסקסואליות סבלו מרמות השכלה נמוכות יותר, היו בסבירות גבוהה יותר לחיות מהכנסה מתחת ל-200% מהגדרת העוני הפדרלית, והיו להן יותר ילדים/ות שחיו בבית.
  • נשים ביסקסואליות היו בסבירות נמוכה בהרבה להיות בעלות ביטוח רפואי, ובסבירות גבוהה יותר לחוות קשיים כלכליים בהשגת שירותים רפואיים.

מחקר נוסף, הפעם בקליפורניה, מצא ש"בעוד שגברים הומואים הרוויחו 2-3% פחות מגברים סטרייטים, ולסביות הרוויחו 2.7% פחות, גברים ביסקסואלים הרוויחו 10-15% פחות ונשים ביסקסואליות כמעט 11% פחות."

מחקר אמריקאי על עוני משנת 2009 בחן נתונים משלושה סקרים, ונמצא ש"הסבירות של נשים ביסקסואליות לחיות בעוני היא כפולה מזו של לסביות (17.7% בהשוואה ל-7.8%), והסבירות של גברים ביסקסואלים לחיות בעוני גדולה ב-50% מזו של גברים הומואים (9.7% בהשוואה ל-6.2%)" (ההדגשה במקור).

צורה נוספת של דיכוי כלכלי שהדו"ח מזהה הינה חוסר מימון: בשנים 2008 ו-2009, מתוך מעל ל-200 מליון דולר שנתרמו על ידי מוסדות אמריקאים לארגוני להט"ב כמלגות, אף לא דולר אחד בכל ארה"ב הוזרם לפרוייקטים או ארגונים הפונים לביסקסואלים/ות באופן ספציפי. הכסף "הלהטב"י" הזה גם לא "טיפטף למטה" לביסקסואליות/ים: סקר שביצעו עורכות הדו"ח מצא שרוב ארגוני הלהט"ב בסן פרנסיסקו (שהיו מוכנים לענות על סקר בנושא ביסקסואלים/ות) לא מציעים תוכן ביסקסואלי באופן ספציפי. לכך נוסף ממצא נוסף של הסקר: בעוד שביסקסואליות/ים הן/ם הקבוצה הגדולה ביותר מבין הלהט"ב, "רק 3-20% מהא/נשים הנגשות/ים לשירותים להט"בים הן/ם ביסקסואליות/ים".

מסקנה

כאשר מסתכלות על הנתונים האלה, אין ספק שקיים דיכוי נרחב וחמור נגד ביסקסואליות/ים, אשר מתבטא בדרכים עמוקות ורבות. חלק עצום מן הדיכוי הזה הינו כמובן תוצאה של המחיקה הביסקסואלית ושל מונוסקסיזם – ההנחה החברתית שכולנו מונוסקסואליות/ים, או צריכות/ים להיות כאלה. הנתונים שופכים אור על הענישה החברתית שפועלת על א/נשים שלא מצייתות לחוקי המונוסקסואליות של החברה. המחיקה הביסקסואלית תורמת לדיכוי משום שביסקסואליות לא מוכרת כנטיה מינית, ביסקסואליות/ים לא מוכרות/ים כקבוצה, ונושאים יחודיים לביסקסואליות/ים עוברים מחיקה אף הם. המידע שבדו"ח מצביע על הן החסר (שלא לומר קיפוח) והן על הצורך העמוק בהתייחסות ופעולה בנושאים הקשורים לביסקסואליות/ים באופן ספציפי.

הפוסט המקורי באנגלית.

מודעות פרסומת

13 מחשבות על “דו"ח המחיקה הביסקסואלית

  1. פרסום מעניין שהעלה בי כמה שאלות, בהיותי מנותק לחלוטין מהקהילות, גם כשהמרחק לא היווה בעיה כמו היום הרגשתי שאני לא שייך בגלל היותי בי ולא הומו, אין לי באמת עם מי לדבר על זה והמחקרים מעטים כמו שאמרת ואני לא מרגיש שהם מדברים עלי כך שאין להם תשובות בשבילי.

    למה קיימת הנחה שביסקסואלים דומים יותר להומוסקסואלים מאשר להטרוסקסואלים?
    האם יש היום תהליכי מחקר בתחום (מחקרים חברתיים אורכים שנים, לעתים עשורים) או שאין גם כאלה?
    האם היכולת של ביסקסואלים להשתלב במיינסטרים יותר בקלות (להיות הטרוסקסואלים מדומים) מהווה מכשלה במחקרים כאלה עד כדי ביטול התופעה כראויה למחקר?

    • תודה על התגובה. השאלות שלך קצת מורכבות, אבל אנסה לענות עליהן בקצרה.

      לפני שאני עונה לכל השאלות, אני חייבת להזכיר שבעיני – וגם בעיני כותבות הדו"ח – המקור לכל התופעות האלה הוא אחד: המחיקה הביסקסואלית. כלומר, העובדה שביסקסואליות עוברת מחיקה על כל צעד ושעל, לא מקבלת הכרה, וכן הלאה. וזה, בתורו, נובע מהפוטנציאל המאיים של ביסקסואליות על החברה, והעובדה שהחברה מנסה להכחיש את מה שמאיים עליה. לפי החוקר קנג'י יושינו, למשל, גם לאוכולוסיה ההטרוסקסואלית וגם לאוכלוסיה ההומו-לסבית יש אינטרס משותף למחוק את הביסקסואליות, בגלל שביסקסואליות מאיימת על היציבות של נטיה מינית, מאיימת על תפקידו של המגדר כתכונה מרכזית בחברה (בגלל שהיא לא מבחינה בין מגדרים), ומאיימת על המונוגמיה. לעוד מידע על המחיקה הביסקסואלית, אני מאוד ממליצה לך לקרוא את הדו"ח. הפרק הראשון שלו מוקדש רק לזה.

      "למה קיימת הנחה שביסקסואלים דומים יותר להומוסקסואלים מאשר להטרוסקסואלים?" – באופן כללי, מקובל לחשוב שנשים ביסקסואליות הן "בעצם סטרייטיות" בעוד שגברים ביסקסואלים הם "בעצם הומואים". אנחנו (ביסקסואליות פמיניסטיות) מנחשות שזה קשור לפאלוצנטריזם (כלומר, להערצת הזין הקולקטיבית) של החברה. רוצה לומר: אם מישהי/ו 'אוהב/ת זין', זה נתפש כמרכז עולמו/ה.

      "האם יש היום תהליכי מחקר בתחום (מחקרים חברתיים אורכים שנים, לעתים עשורים) או שאין גם כאלה?" – יש תחום אקדמי של לימודי ביסקסואליות ותיאוריה ביסקסואלית. עם זאת, ובהתאם ליחס הכללי לביסקסואליות בחברה, הוא עובר מרג'ינליזציה באופן קבוע גם באקדמיה וגם מחוץ לה. וכמובן שיש מחסור עצום במחקר… (זה לא אומר שאין בכלל, אם אתה מחפש, רק שאין מספיק).

      "האם היכולת של ביסקסואלים להשתלב במיינסטרים יותר בקלות (להיות הטרוסקסואלים מדומים) מהווה מכשלה במחקרים כאלה עד כדי ביטול התופעה כראויה למחקר?" – אני לא חושבת שביסקסואליות/ים יכולות/ים "להשתלב יותר טוב במיינסטרים". הנתונים שלמעלה, למשל, מראים לנו שגם אם זה "נראה" כמו השתלבות, מדובר באשליה בלבד, היות והדיכוי מתקיים ברמה הרבה יותר עמוקה, שפעמים רבות היא גם בלתי נראית. אני חושבת שביסקסואליות/ים נדחקים ונדחקות לארון על ידי החברה כתוצאה מחוסר קבלה, ביפוביה ומונוסקסיזם. הסיבה לביטול התופעה כראויה למחקר היא שביסקסואליות באופן כללי נתפשת כשולית ולא חשובה.

  2. זה גם נורא קשור לאופי הצרכני של החברה. אתה צריך לשווק את עצמך איך שהוא. שאלה ראשונה: אתה גבר? אתה אישה? אתה הומו? אתה סטרייט? אתה לסבית? וכו… (במקרה הזה שימוש בלשון מגדרית זיכרית רק מעצימה את האבסורד שבשאלות הללו לדעתי). אתה חייב להיות משהו. וזה נראה לי ה-אפלייה היומיומית של מי שלא נופלת להגדרה המיתוגית הזו של החברה. ממש מרגיז. ובנתון על נשים ביסקסואליות בערים הוא נוראי לדעתי, ומבהיר איזו דרך ארוכה עוד צריכה להיעשות.

  3. פינגבק: מבוא לביסקסואליות: הבסיס | שחור-סגול

  4. פינגבק: הנאום שלי במצעד הגאווה בירושלים | שחור-סגול

  5. פינגבק: אשכול התירוצים להדרת ביסקסואליות | שחור-סגול

  6. פינגבק: פאנסקסואליות ללא גבולות | הפרשדונה

  7. פינגבק: לא לשוויון, לא לנישואים | שחור-סגול

  8. פינגבק: כך תהיי בת ברית לחברייך הסטרייטים | הפרשדונה

  9. פינגבק: אין לנו שום דבר נגדכם, כל עוד אנחנו לא שומעים עליכם | הלא אנושית מהר כרוב

  10. פינגבק: אשכול התירוצים להדרת ביסקסואליות | שחור-סגול

  11. מה גורם לתופעות האלה לדעתך? לדוגמה, מה משפיע ספציפית על ההכנסה השונה של ביסקסואליות/ים לעומת מונוסקסואליות? אם למשל לא ידוע כמה מהא/נשים במחקר היו בארון וכמה לא, אי אפשר בעצם לדעת כמה מתוכם הופלו בשכר בשל נטייתם.
    מה לדעתך מסביר את רמת הבריאות השונה אצלן לעומת מונוסקסואליות? [מלבד כמובן הרגלי עישון ושתיה שונים, שאותם אפשר לסביר בהקשר נפשי/חברתי]
    הנתונים האלה עצובים, אבל אני לא מצליחה להבין מה בביסקסואליות גורם לכל הדברים הללו. (הכוונה היא כמובן מלבד הדברים שנובעים מהיחס החברתי, כמו מחיקת הזהות הזו)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s