כללי עשי ואל תעשי לבעלת הברית המתחילה

הערה מנהלתית: תגובות שלא יענו לכללים שבפוסט לא יאושרו

לאחרונה אני מוצאת עצמי מקשרת א/נשים רבות/ים לפוסט הזה מהבלוג המצוין The Angry Black Woman. חשוב לי לתרגם אותו עכשיו כי אני חושבת שחשוב שיהיה חומר כתוב בעברית בנושא בעלות ברית, ואני מתרגמת אותו בעיקר בתגובה ליחסי אשכנזיות-מזרחיות בתנועה הפמיניסטית (למרות שהוא יפה לכל יחסי כוחות אחרים, ולכל תנועה אחרת).

ורק כמה מלים על זה: הפמיניזם בארץ הוא פמיניזם יהודי, אשכנזי וסטרייטי. זה אומר שהשיח מדבר ורלוונטי ספציפית לחייהן של יהודיות אשכנזיות סטרייטיות (מדי פעם עם הבלחות של התייחסות ללסביות, אבל אף פעם לא לביסקסואליות או לטרנסיות, שלא לדבר על ג'נדרקווירז, על נכות, על א-מיניות או על פלסטיניות). המבנה הזה של השיח מן הסתם מדיר את כל מי שלא משתייכות אליו, ובתורו הוא משכתב ומשעתק את יחסי הכח. לי אישית נשבר הלב כל פעם שאני צריכה להסביר לפמיניסטיות אשכנזיות סטרייטיות צעירות למה ואיך בדיוק השיח מדיר, ומה צריך לעשות בנדון. נשבר לי הלב כל פעם שמבקשות ממני סימפתיה, אמפתיה, תמיכה וחמלה כשממש ממש פוגע בהן לשמוע שהן מדירות אותנו ומשעתקות יחסי כח היררכים בתוך התנועה.

למה אף פעם לא מתחשבים באשכנזים?

אז למען מי שלא מבינה – או מי שמבינה אבל לא יודעת בדיוק מה לעשות – הנה כמה כללים פשוטים, למען עולם טוב יותר.

הערה מתודולוגית: אם את משתייכת לקבוצה מסוימת אבל הפוליטיקה שלך היא לא פוליטיקה שכוללת את הקבוצה, כולי תקווה שהנקודות יעוררו בך מחשבה. אין שום משקל לזהות שלך אם הפוליטיקה שלך היא כזו שמשעתקת את יחסי הכח (הפעם על חשבון הקבוצות שאת משתייכת אליהן).

כללי עשי ואל תעשי לבעלת הברית המתחילה

  1. אל תשני את הנושא. גם אם את מרגישה ממש לא בנוח לדון בנושא מסוים… זה לא באמת קשור אליך או לרמת הנוחות שלך. זה קשור לנושא שעליו מדברות, ואת לגמרי חופשיה לא להשתתף במקום לנסות להסיט את השיחה לכיוון אחר.
  2. כן תקראי ספרים ותעשי מחקר באינטרנט לגבי נושא הדיון. שוב, גם אם הדברים שנאמרים גורמים לך להרגיש לא בנוח, חלק מלהיות בעלת ברית טובה זה לא לחפש מישהי שתעשה לך כיתת מבוא באמצע הדיון. עשי את העבודה שלך בעצמך.
  3. אל תצפי שהרגשות שלך יהיו בעדיפות ראשונה בדיון על נושא מסוים. הרבה פעמים א/נשים נכנסות לויכוח הנחמדות כי הרגשות שלהן נפגעו מהניסוח. אם את דורכת למישהי על מקום כואב והיא אומרת לך לזוז? התשובה הנכונה היא לא "קודם תבקשי יפה", בעיקר כשאת זו שלא בסדר מלכתחילה.
  4. כן תקשיבי בלי להתווכח. לא ניתן להפריז בחשיבות של הקשבה לא/נשים שחיות תחת דיכוי מסוים (שאת לא חווה). אין דבר דוחה יותר ממישהי/ו (ולא משנה כמה טובות כוונותיה) שנכנסת למרחב של קבוצה מוחלשת ומתעקשת שלה יש את הפתרון אפילו שאין לה שום נסיון עם הדיכוי המסוים של הקבוצה. את בהחלט יכולה להציע הצעות, אבל אל תהיי מופתעת אם הרעיונות שלך לא מתקבלים כי לא הבנת משהו בסיסי.
  5. אל תעשי תחרויות דיכוי. ברצינות, אם את באמצע שיחה על גזענות? עכשיו לא הזמן לדבר על קשייה של האישה האשכנזיה אל מול העולם. העובדה שאת מדוכאת בצורה אחת לא אומרת שאין לך פריווילגיות אחרות. מונחים כמו קיריארכיה ו-intersectionality לא קיימים סתם. [ובארץ אפילו לא קיימים, מה שאומר לנו כמה חסר שיח על יחסי כוח פנים-קהילתיים]. ועוד משהו… לדבר על כל זה זה לשנות את הנושא. תפסיקי.
  6. כן שימי לב לפריווילגיות שלך. זה אמנם קשה ובלתי נעים, אבל זה גם הכרחי. ואת הולכת לטעות. כי אף אחת היא לא מושלמת. אבל חלק מלהיות בעלת ברית זה להיות מוכנה לשמוע מה את עושה לא נכון.
  7. אל תצפי להרשאות כניסה למרחבים בטוחים רק כי את מחשיבה עצמך בעלת ברית. את לא אוטומטית זוכה בפרסים על כך שאת לא אדיוטית. לפעמים הדברים לא סובבים סביבך או סביב הרצונות שלך. הפריווילגיות שלך לא נעלמו כשהפכת להיות בעלת ברית, ויש דיונים פנים-קבוצתיים שצריכים להתרחש הרחק מהמבט הפריווילגי.
  8. כן תהיי מוכנה להתעמת עם בעלי פריווילגיות אחרים. גם אם כל מה שתעשי זה להגיד לחבר/ה שמה שהיא אמרה כרגע על קבוצה מסוימת זה לא מקובל, את עדין עושה חלק מהעבודה של להיות בעלת ברית.
  9. אל תתייחסי לא/נשים כאילו הן קישוט או מראית עין. באמת, את לא מקבלת נקודות על זה שיש לך חברות כאלה, כאלה וכאלה או על זה שהזמנת מישהי 'כזאת' לכנס או לקבוצה שלך. ביחוד אם את מנסה להשתמש בזה בתור רשיון להתנהג כמו אדיוטית.
  10. כן תמשיכי לנסות. המאבק בדיכוי הוא ארוך ונרחב, הוא לא נגמר בדקה. אז מצאי לך מטרות ריאליסטיות, תשמרי על מורל גבוה (לקחת הפסקות התאוששות מבחינה רגשית, כלכלית או פיזית זה סבבה לגמרי), ושימי את הלב שלך במקום הנכון. בסופו של דבר תצליחי.
מודעות פרסומת

23 מחשבות על “כללי עשי ואל תעשי לבעלת הברית המתחילה

  1. 5 -מעצם הגדרתו הוא תחרות דיכוי שאומרת במפורש
    "אל תגידי על קשייך כיוון שאת לא אני", בשיח מותר וצריך לדבר על כל צורות הדיכוי ולא
    להגביל אותו רק לאנשים מזרחיים.

    ה"אל תעשי הזה" בצירוף התמונה פשוט מרגישים לי גזעניים כלפי אנשים לבנים
    בוא לא נשכח שאנשים לבנים עדיין יכולים להיכלל בקטגוריות האלו : נכים,רוסים,נשים.
    קטגוריות שאני חושבת ששנינו מסכימות שנכנסות בהחלט לדיכוי ברור ביותר, ואלו הם לא היחידות אלא רק אלו שנראות כי יהיו מסכמות על שנינו.

    כמובן שאני לא אומרת להסיט את הנושא אוטומטית , וכמובן שלא לחטוף את הנושא באמצע שיחה
    אבל אם בת הזוג לשיח מצביעה לאחר הדיבור גם על הקשיים שלה, מן הרואי שגם את תקשיבי.
    גם תוכלי להצביע כי יש לכם אותם מדכאים ולהרוויח בת ברית שעושה זאת מתוך אמונה במטרה ולא רק כי "המזרחיים האלו נורא קשה להם והם נורא מסכנים", כלומר מתוך איחוד במקום מתוך בידוד והפרטה.

    • אז אני מבהירה שמדובר על כל הקבוצות המוחלשות ולא רק על מזרחיות, וזה כולל כמובן דוברות רוסית. בכוונה הסעיף הזה דיבר על אשכנזיות, כלומר קבוצה הגמונית. דוברות רוסית לא משתייכות להגמוניה האשכנזית ועל כן לא מדובר בהן.

      הסעיף מתייחס, למשל, לאשכנזיות שמנסות לדבר על איך שנורא קשה להן להיות אשכנזיות או סטרייטיות בתנועה הפמיניסטית כי "הן כל הזמן צריכות להתנצל על זה", או למי שרוצה להגיד שהיא מרגישה "נורא מודרת" ממרחבים של מזרחיות או של לט"ביות, או שנורא קשה לה להכיר בעובדה שיש לה פריווילגיות.

    • הכוונה למרחבים שמויועדים לקבוצה מסוימת (בעיקר או בלבד) – נגיד, קבוצה מזרחית, או קבוצה קווירית וכו'.

  2. יש לי מכר פייסבוק שחושב שהוא פמיניסט. הוא די גרוע בזה. היה לי קשה להסביר לי וגם לו מה הבעיה. נראה לי שהפוסט הזה די די ממצה: הוא נופל בכמעט כל הסעיפים, אבל בעיקר ב5 ו-6.

  3. בדיוק היום שמעתי באחד משיעורי יהדות את ה"מרצה" מבקרת שיר שמדובר בו על עליה לירושליים (הקשור לעליה האתיופית) וביקרה את השורה "ובסוף עוד אומרים לי שאני לא יהודי" ואמרה שיש מה שהרב אמר וזהו. סיננתי, כמה זה קל עבורה כאשר היא מהקבוצה עם הפריוולגיות. (מצד שני, תמיד יש לה התבטאויות כאלו, והמילה שמאל נאמרת בשיעור כאילו מישהו הניח לפני הדוברת צלחת מלאה צואה טרייה. אוניברסיטת פאב עץ, ככה זה.)

    תודה שלימדת מושגים חשובים!

    נראה שקשה מאוד לא ליפול למלכודות האלו, אבל אני חושבת שעכשיו יהיו לי כלים יותר טובים לזה.

  4. פינגבק: סכנת נפשות « האחות הגדולה

  5. הייתי מוסיפה:
    1. התואר בעלת ברית הוא לא משהו שאת מעניקה לעצמך בגלל כוונות טובות. היחידות שיכולולת להחליט מיהי בעלת ברית הן המדוכאות עצמן.
    2. תיהי פתוחה לבקורות של מדוכאות. זה בסדר לעשות טעויות ולהתנהג בצורה מדכאת גם אם לא התכוונת לזה, כל עוד את מוכנה לעשות את העבודה כדי להשתנות. אבל להכחיש את הטענות של המדוכאות לא יעזור לאף אחד.
    3. את אף פעם לא תוכלי להיות סמכות על דיכוי שאת עצמך לא עוברת, לא משנה כמה הכוונות שלך טובות.

  6. בהתחלה חשבתי שזו תהיה פנייה לפמיניסטיות ותיקות איך לקלוט בעלות ברית חדשות בלי לתקוף אותן על היותן צעירות, רק מקריאת הדברים ובערך באמצע של הרשימה הבנתי שבעצם אלה הנחיות שמופנות אל בעלת הברית הצעירה כיצד לנהוג בסביבה אקטיביסטית.

    זו לא ביקורת כלפי הדברים, אני חושב שהם חשובים וטוב שהם על הכתב, רק מציין שהניסוח בלבל אותי.

    הייתי מוסיף הצעה יותר מאשר הנחייה להתבונן ולספוג את ההווי של הקבוצה לפני שנכנסים לדיונים עמוקים על אופי האקטיביזם שהיא מייצגת, מה שמכונה באנגלית lurking, וזו המלצה לכל מי שמצטרף לפורום או קבוצת רשת חדשה, נראה לי שבמקרה של קבוצות עם מטען רגשי ואישי כזה שדורש בעלות ברית למאבק זה מקבל משנה תוקף, אבל אולי זה רק אני.

    • לגבי הכותרת – כן, אני רואה איך זה יכול להתפרש בצורה כזאת… :)

      לגבי ההצעה, אני מסכימה. באמת אחת הטעויות הכי גדולות של פמיניסטיות שרק נכנסות לתנועה היא להתחיל להסביר לכולן מה צריך לעשות ולמה. הרבה דרמה היתה נחסכת אם זה לא היה קורה…

  7. פינגבק: אני מודע/ת לפריווילגיות שלי – מה עכשיו? | שחור-סגול

  8. פינגבק: על הרומן של השמאל הישראלי עם עצמו, ולמה אצביע בל"ד | שחור-סגול

  9. פינגבק: הסיפור המוזר והעצוב של המצעד שאין לומר את שמו; או: מה קורה כששיח עדיף על מעשים | שחור-סגול

  10. פינגבק: איך להיות בת ברית ו/או חברה לג'נדרקווירים/ות? | הלא אנושית מהר כרוב

  11. פרסם את זה מחדש ב-נוטריהוהגיב:
    בעקבות דיון אודות קבוצת הפמינסטית הדתיות ללא חוש הומור, מובא בזאת קטע מופתי, המסביר איך להרחיק ממך לנצח כל מי שקצת תומך בך אבל לא ממש מחונך ויודע את מקומו.

  12. היוש, אני מקווה שלמרות שהפוסט הזה ישן בכל זאת אקבל תשובה. אז קודם כל תודה רבה, הפוסט הזה סידר לי הרבה דברים במוח בקשר לאיך להיות בעלת ברית. אבל רציתי לשאול, מתי בעצם אני כן יכולה לדבר? באילו סיטואציות אני יכולה להצביע ולהסביר על דיכויים לא שלי? לפעמים אני מרגישה שמרוב שכל מיני מאבקים בכלל לא קשורים אלי אין לי זכות אפילו לדבר עליהם, וזה קצת מפספס את כל הפואנטה של "בעלת ברית", לא? מקווה שהייתי ברורה, אם לא אני יכולה לנסות לנסח את עצמי יותר טוב. אבל תודה בכל מקרה (:

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s