(פוסט שגם הוא תרגום מתוך הספר שלי. לקטעים נוספים אפשר ללחוץ כאן. הסיבה שאני מתרגמת את הטקסט שלי ולא את הפוסט המקורי של באואר היא שהפוסט שלו מאוד ארוך, ורציתי להקל על קוראותי.)
בפוסט Not Your Mom’s Trans 101, הבלוגר האמריקאי אשר באואר נותן הסבר בסיסי של זהויות טרנסג'נדריות, ותיאוריה טרנסג'נדרית של מגדר – אבל כזאת שבאה מנקודת מוצא שונה מהרוב. המטרה בפוסט, הוא כותב, היא "לפתור את בעיית ההסברה וההגדרה של מהי טרנסג'נדריות מבלי להשתמש בשפה סיסקסיסטית" [הסבר בהמשך על מה זה סיסקסיזם], כמו שקורה בדרך כלל. הוא כותב: "אני לא כאן כדי לגרום לסיסג'נדרים להרגיש בנוח, או לאשרר את התפישה העצמית שלהם כמרכז היקום המגדרי. למעשה, אני ממש סבבה עם ההפך".
גוף, מין ומגדר
ההסבר של באואר מתחיל בהתחלה, כשתינוק/ת נולד/ת. "הרופא קובע 'זה בן' או 'זו בת' לפי איך שנראים איברי המין של הילד/ה". ועם זאת, לא כל התינוקות נולדות/ים בתור זכר או נקבה. במקרים שבהם הרופאה לא יכולה להחליט – כלומר, במקרים שבו הילד/ה היא אינטרסקס – "פתרון" אלטרנטיבי נכנס לפעולה: "מבצעים […] ניתוח על התינוק ללא הסכמתה, כדי שגופו יתאים למה שנחשב מקובל בחברה". לאחר מכן, "בין אם התינוקת היא אינטרסקס או לא, מגדלים את הילד/ה לפי המגדר השרירותי שהרופא נתן לו/ה בלידה". דבר זה נקרא המגדר שניתן בלידה (gender assigned at birth).
סיסג'נדר וטרנסג'נדר
א/נשים סיסג'נדרים, באואר מסביר, הינן/ם מי שמרגישות/ים בנוח עם המגדר שניתן להן/ם בלידה. "איש לא יודע", הוא כותב, "למה כל כך הרבה א/נשים מסוגלים להתאים את עצמן/ם לקטגוריות שרירותיות כל כך". א/נשים טרנסג'נדריות/ים הן מי שלא: "אנחנו יודעות שיש דרך אחרת, דרך של עצמאות, יצירה עצמית, והגדרה עצמית, […] כי לעולם לא נוכל להיות מאושרים עם הקריטריונים שנכפו על ההתנהגות והגוף שלנו."
למעשה, למרות שזה אולי נראה כך, מין לא נקבע על ידי הגוף:
רמות הורמונים משתנות בטירוף גם בתוך הקטגוריות של זכרים סיסג'נדרים ונשים סיסג'נדריות [.] גם כרומוזומים הם דבר משתנה. אם חשבת ש-XX ו-XY הן האופציות היחידות, יש לך עוד המון [מחקר] לעשות. בנוסף לואריציות כמו XXY XXYY או X, לפעמים א/נשים סיסג'נדרים מגלים שאיברי המין שלהן/ם הם "ההפך" ממה שהם חשבו שהם – כלומר, גבר סיסג'נדר 'טיפוסי' יכול להיות XX, אישה סיסג'נדרית 'נורמלית' יכולה להיות XY.
זאת ועוד, מה שלרוב נקרא "סימני מין משניים" או אפילו "ראשוניים" הם כולם שבריריים ומשתנים: "רבות מאותן תכונות לא תמיד מופיעות ביחד, ולפני גיל ההתגברות ואחרי גיל המעבר, רבות מהן לא מתקיימות". תחשבו, למשל, על אישה שעברה כריתת שדיים בעקבות סרטן, או גבר שאיבד את הפין שלו בתאונה. האם כשאיבדו את האיברים האלה, הא/נשים האלה איבדו גם את המגדר שלהן/ם? באואר מסיק, "מין הוא הבניה חברתית בדיוק כמו מגדר", ומושפע בדיוק באותה מידה מהזדהות עצמית. לכן הזדהות עצמית, כותב באואר, היא "הדרך המשמעותית היחידה לקבוע מגדר" (ההדגשה במקור).
זהות לא בינארית
כשמדובר בזהות, לא כולן/ם מזדהות/ים כגבר או כאישה. א/נשים רבות מזדהות בתור גם וגם, לא ולא, או משהו אחר לגמרי. לדוגמה: ג'נדרקווירית, אנדרוגינוס, א-מגדרית, רב-מגדרי, ופאנג'נדרית הם כולם מונחים שמתארים זהות מגדר לא בינארית. באואר מדגיש שמגדר הוא לא "ספקטרום" דו-מימדי, שעובר בין גבריות לנשיות. במקום זאת, מגדר הוא "מרחב תלת מימדי עצום, גדול מכדי להיות מוגבל על ידי רעיונות כמו 'זכר' ו'נקבה'. הוא ממשיך: "להיות טרנס/ית לא תמיד אומר שאנחנו 'בין לבין' מגדרים בינארים. הרבה פעמים זה אומר שאנחנו משהו כל כך רחב שהרעיונות האלה פשוט מאבדים משמעות".
אם גוף מוגדר על ידי הזדהות, והזדהות (כמו גם הגוף) היא לא תמיד בינארית, אז בעצם אין כזה דבר "גוף של אישה אמיתית" או "גוף של גבר אמיתי", בשום מקום חוץ מאשר הדמיון התרבותי שלנו.
היות שכך, אני חושב שהדרך ההגיונית ביותר להסתכל על שאלת המין היא כך: גוף זכרי הוא גוף ששייך לזכר – כלומר, למישהו שמזדהה כזכר או גבר. גוף נקבי הוא גוף ששייך לנקבה – כלומר, למי שמזדהה כנקבה או אישה. גוף ג'נדרקווירי שייך למי שמזדהה כג'נדרקוויר, גוף אנדרוגיני שייך למי שמזדהה כאנדרוגינוס, וכן הלאה וכן הלאה.
ניתוחים ושינויים פיזים
חשוב לזכור שהדברים האלה ממש לא אמורים לבטל את החשיבות של שינוי פיזי עבור א/נשים טרנסג'נדרים/ות (למי שרוצה). כמו שאומר באואר:
טרנסיות/ים רבות חוות דיספוריה גופנית [תחושת אי נוחות עם הגוף]. רבים מאיתנו רוצים הורמונים, ניתוח ושינויים פיזים אחרים. אבל הנקודה היא שלמרות שיתכן שהשינוים האלה הכרחיים עבור השקט הנפשי שלנו, הם בהחלט לא הכרחיים על מנת להפוך אותנו "לגברים אמיתיים" או "נשים אמיתיות" או מה-שלא-יהיה "אמיתיות/ים". אנחנו אמיתיים יופי גם עכשיו, תודה רבה.
סיסקסיזם וטרנספוביה
כל זה מוביל אותנו לעוד שני רעיונות שבדרך כלל לא נכללים בטקסטים של "מבוא לטרנסג'נדריות": סיסקסיזם וטרנספוביה. באואר מגדיר סיסקסיזם בתור "מערכת הדיכוי שמחשיבה א/נשים סיסג'נדרים לעליונים על א/נשים טרנסג'נדריות/ים". הוא מסביר:
סיסקסיזם זה לחשוב ש"טבעי" להיות סיסג'נדר, ושלהיות טרנס/ית זה "נגד הטבע". […] סיסקסיזם זה להגדיר יופי ומשיכה לפי איך שסיסג'נדריות/ים נראות. סיסקסיזם זה להעדיף את הנוחות של סיסג'נדרים על פני היכולת של טרנסיות/ים לשרוד. סיסקסיזם זה להאמין שלסיסג'נדרים/ות יש יותר זכות לעבוד, ללמוד, לצאת לדייטים ולעשות סקס, לקבל החלטות לגבי הגוף שלהן/ם, ללבוש מה שהם רוצים, או להשתמש בשירותים ציבוריים יותר מאשר א/נשים טרנסיות/ים.
הוא מגדיר טרנספוביה בתוך "פחד ושנאה אי-רציונלים של א/נשים טרנסג'נדרים/ות".
טרנספוביה זה להתייחס לניתוח שינוי מין בתור הטלת מום. […] טרנספוביה זה לחשוב שאנחנו מנסות/ים לשדוד ממך את ההטרו- או- הומוסקסואליות שלך. טרנספוביה זה כשטרנסים/ות מקבלות/ים נעיצות מבטים, העלבות, הטרדות, תקיפות, מכות, אונס ורצח רק על כך שאנו קיימות/ים.
בעלי/ות ברית
באואר מדגיש בסוף הפוסט: "אם את/ה רוצה להיות בעל/ת ברית טוב/ה, את/ה צריכ/ה להתחיל לקחת סיסקסיזם וטרנספוביה ברצינות, עכשיו ומייד."
זה אומר להתחיל לדבר אלינו בלשון שאנחנו מבקשות/ים ולא לצפות לפרסים אם הצלחת. זה אומר ללמוד את השמות שלנו. זה אומר לא לשאול אותנו שאלות פולשניות. […] זה אומר למחוק מילים כמו "קוקסינל" מאוצר המילים שלך. זה אומר להבין את הפריווילגיה האדירה שיש לך במגדר שמוכר על ידי החוק, מאושר על ידי החברה, וחתום על ידי הרפואה.
זה אומר להבין שזאת רק ההתחלה, ושיש לך עוד המון ללמוד. זה אומר להבין כמה פולשני ולא במקום זה לבקש מהטרנס/ית הקרוב/ה אליך להסביר לך את הכל, כאילו אין לו/ה משהו יותר חשוב לעשות. זה אומר לעלות לאינטרנט ולחנך את עצמך. ואחרי שעשית את כל זה, אולי תוכל/י לקרוא לעצמך בן ברית, אם את/ה עדין באמת מוכנ/ה להצטרף אלינו במאבק של להפוך את העולם למקום קצת פחות מחורבן עבור טרנסג'נדריות/ים.
שחור-סגול 
היי.. אשמח להבהרה – מדוע הגדרת משיכה או יופי לפי איך שטרנס/ית נרא/ית זה סיסקסיזם… הרי משיכה זה דבר סובייקטיבי…
גם כשזה נוגע לנשים סיסג'נדריות אני יכולה לחשוב שמישהי היא לטעמי לא יפה או לא מושכת – מדוע זה שונה במקרה של א/נשים טרנסג'נדריותים?
לדעתי אין שום דבר סובייקטיבי במשיכה. משיכה היא הבנייה חברתית בדיוק כמו כל תחושה אחרת. לכן יש דבר כזה "מושגי יופי מקובלים" כי אפילו שיש כל מיני מודלים הגמוניים של יופי, עדיין יש מספר מצומצם מהם. והם שונים ל"נשים" ול"גברים". לכן למשל זה לא מקובל שאשה עם זיפים היא יפה, אבל בעולם לא סיסקסיסטי היא בהחלט כן יכולה להיחשב יפה כי זיפים זו לא תכונה שסותרת נשיות.
שוב – אני לא מסכימה.
ככל שאני יכולה להעיד על עצמי – תפיסת היופי שלי היא לא מודל היופי של האישה המערבית. יש בעיניי סובייקטיביות במשיכה, גם אם החברה מצמצמת לנו את מגוון האפשרויות הקיים. יש בעיניי נשים טרנסיות שהן מהממות ביופיין ואני לחלוטין יכולה להימשך אליהן ויש כאלו שממש לא – בדיוק כמו שיש נשים סיסג'נדריות שבעיניי הן מהממות ביופיין וכו' ויש כאלו שממש לא.
אם אני מצליחה להבין נכון (ואם לא אז אנא תקנו אותי – אני רק מתחילה ברכישת ידע להטבא"קי, תיאוריה קווירית וכד') חלק מהרעיון בניתוחים על מנת "לעבור" אצל טרנסימות היא על מנת להשוות בין תחושת הגוף ותחושת המגדר ו"להיות כמו כולןם" – ואם כך – מדוע עליי להתייחס באופן שונה לתפיסת יופי או משיכה בין אלו ששפר מזלן להיוולד במין התואם את מגדרן? האם זה כשלעצמו לא יוצר איזושהי אבחנה שאינה שוויונית – שלא לומר אפליה?
כמו שאשר באואר רומז בטקסט שתרגמתי (ואפילו כותב במפורש בפוסט המקורי) – הרעיון של "לעבור" הוא, הלכה למעשה, להיראות כמו סיסג'נדרים/ות. במקום אחר כתבתי, ואני מתרגמת:
לקריאה נוספת בנושא (באנגלית), אני מאוד מאוד ממליצה על הפוסט המצוין של חברתי ליסה מילבנק:
Significant Othering: Attraction Down The Privilege Gradient
אני רוצה לציין בנושא זה, שלפעמים אכן ההקשר הוא פוליטי ולפעמים ההקשר הוא אישי.
למשל, סיפור שהיה כך היה שהתחלתי בבר עם מישהי בעודי אישה (אני מחליפה בין להיות גבר ואישה) והיא אמרה שהיא אוהבת אותי ושאני ממש חמודה ויותר מאוחר בערב מישהו שראה את זה אמר לי משהו בסגנון "נו באמת, אתה חושב שיש לך סיכוי איתה כשאתה לבוש ככה בדראג?"
כן, הוא השתמש במילה "אתה" במקום "את", אבל במקרה שלי אני לא מגדירה את זה כדיכוי היות ואני אומרת לאנשים שהם יכולים לפנות אלי בכל מגדר שבא להם היות ואני מחליפה בין שני המגדרים.
מה שבעיקר הפריע לי ורלבנטי לסוגיה הזו, זה שהוא אמר לי שבגלל שאני אישה טרנסית אז אין לי שום סיכוי להיות מושכת ועדיף שלא אנסה בכלל. כלומר, הוא קובע שנשים טרנסיות לא יכולות להיות מושכות כמו נשים סיסג'נדריות או גברים סיסג'נדריים. זוהי קביעה פוליטית.
לעומת זאת, אם מישהי או מישהו אומר לי שהוא\היא לא נמשך אל אישה טרנסג'נדרית אבל כן אל אישה סיסג'נדרית (כנ"ל גבר טרנס\גבר סיס) זהו לא דיכוי בעיניי. זהו טעם אישי.
התרבות אולי מעצבת את המשיכה ואפשר לטעון שהעיצוב הזה מדכא משיכה לכל מה שאינו סיסג'נדר, אבל אינדיבידואלים שמצהירים בכנות את המשיכה שלהם ומבקשים שיכבדו את המשיכה שלהם לא מבצעים שום דיכוי בעיני בין אם המשיכה הזו היא לסיס או לטרנס או כל הגדרה אחרת. כלומר, יש הבדל בין לקבוע משיכה עבור אחרים לבין לקבוע משיכה עבור עצמך. במקרה הראשון מדובר בקביעה פוליטית ובמקרה השני מדובר בביטוי עצמי.
רות רותלס \ בועז פלג
בדרך כלל אני שם לב לזה שכשמשיכה למאפיינים שאינם "רגילים" (משיכה לנמוכים.ות, שמנים.ות וכו') קיימת, היא בדרך כלל איפה שהוא בין פטיש לחפצון של אותם מאפיינים.
במובן זה גם אם א.נשים נמשכים.ות למאפיינים שאינם אידאל היופי, זה לא בהכרח אומר שהמשיכה היא רנדומלית ומולדת לגמרי.
מעניין.
אני מאוד מסכימה עם ההגדרה של מרחב תלת מימדי (הייתי מרחיב ל4 מימדי, אבל זה יותר קשה לדמיין, וגם… ככה הגדרתי את הזהות שלי כאשר כתבתי על הג'נדרקוויריות שלי לאחרונה).
לגבי סממני מין משניים – דווקא מעניין שציינת את שברירותם. אנשים לעיתים קרובות חשים כלפיהם תחושת אובדן מאוד עמוקה- לעיתים מעבר ל"צורך" (לכאורה) בהם (כריתת רחם בגיל המעבר, למשל), גם בגלל שמבחינת אנשים רבים יש בזה אובדן זהות מאוד עמוק (גם בסממני מין "משניים" כמו שדיים), בלי לקבל אחת אחרת.
מעולה! אני סקרנית, אם את יודעת, מה מקור המלה "סיסג'נדר"? בעיקר ה"סיס" המוזר הזה.
למיטב ידיעתי זה בא מביולוגיה – שומן טרנס זה שומן שזז למקום אחר, ושומן ציס זה שומן שנשאר במקום. וגם, ויקיפדיה מספרת לנו ש:
תודה, יקירה. יש משהו חתרני גם בזה. נרצה או לא נרצה, אנחנו שומן. זז או קבוע, זה מה שאנחנו :)
LOL
אבל זה בלטינית :)
הידד לשומן! http://bearparty.wordpress.com
למעשה ציס…לפחות בהגיה העברית של כימיה אורגנית.
מדובר במשהו שהגיע מעולם הכימיה האורגנית, ומקורו בגרמנית. טרנס – כנרטספר, משהו שהוא בכיוונים הפוכים כאשר יש קשר כפול לאותה מולקולה, ויש 2 קבוצות, אחת מכל כיוון של הקשר והן זהות. כאשר מדובר בכיוון לאותו מישור – הרי שמדובר בציס, ולמישורים שונים, בטרנס. לא מדובר רק על מולקולות שומניות, אלא על כל סוגי המולקולה עם קשרים כפולים.
אני מאמין שמדובר ב:
http://en.wikipedia.org/wiki/Cis%E2%80%93trans_isomerism
כמובן, עם הידע העצום שיש לי בביולוגיה כימית מולקולרית וגרעינית, אורגנית ואיאורגנית, מיקרוסקופית, מאקרוסקופית ומרקופולית, אני יכולה להגיד שזה לגמרי נכון. כל התרשימים האלה נראים… מדויקים. אם יש קווים כאלה שיוצאים מקו אחד ולידם אותיות באנגלית זה בטוח נכון.
חחחחחחחח :)
בגדול: סיס – באותו צד, טרנס – בצד השני.
פוסט מצויין ואני מאושרת שקיימים מסמכים כאלו בעברית.
חייבים להסכים עם הכל? ואם אני בעד שיוויון זכויות לטרנסים ובני אנוש מכל המגדרים, אבל עדיין חושבת שזה לא טבעי במידה מסויימת? ולמרות שזה לא טבעי, זה לא מקטין את הזכות לחיות לעבוד לבלות וכו'?
ושאלה בנוגע לשירותים ציבוריים – איך הם אמוריםלהראות לדעתך? לא מצאתי שום פתרון סביר לנושא.
מעניין. שמעתי שלאחרונה ממשלת גרמניה אישרה אי-רישום של מין הילוד בתעודת הלידה ורשומות רשמיות בכדי לאפשר להורים לאפשר לילדים שלהם בחירה אמיתית
"אם גוף מוגדר על ידי הזדהות, והזדהות (כמו גם הגוף) היא לא תמיד בינארית, אז בעצם אין כזה דבר "גוף של אישה אמיתית" או "גוף של גבר אמיתי", בשום מקום חוץ מאשר הדמיון התרבותי שלנו.
היות שכך, אני חושב שהדרך ההגיונית ביותר להסתכל על שאלת המין היא כך: גוף זכרי הוא גוף ששייך לזכר – כלומר, למישהו שמזדהה כזכר או גבר. גוף נקבי הוא גוף ששייך לנקבה – כלומר, למי שמזדהה כנקבה או אישה. גוף ג'נדרקווירי שייך למי שמזדהה כג'נדרקוויר, גוף אנדרוגיני שייך למי שמזדהה כאנדרוגינוס, וכן הלאה וכן הלאה."
שאלה שמטרידה אותי רבות, ועוד לא מצאתי לה תשובה בכל חיפושיי באינטרנט. מסכירה עם כל האמור מעלה, ובדיוק מתוך זה אני לא מבינה את הסיפור של דיספוריה גופנית. האם זה לא הופך את זה לסוג של הפרעה, חוסר יכולת לחיות עם הגוף שלך עד שאתה חייב לשנות אותו בניתוח, או לקחת הורמונים?
וכמובן שיש פה גם את העניין החברתי, אם לא היו לנו הקופסאות האלה בראש של מה זה גבר ומה זה אישה, האם עדיין היו אנשים טרנס*ים?