מה ביסקסואליות אומרת על טיפולי המרה?

הפוסט הזה בפייסבוק

[אמ;לק: נראה כאילו עצם הקיום של ביסקסואליוּת, בפני עצמו תורם ללגיטימיות של טיפולי המרה. שעצם ההכרה בביסיות נותנת כוח למי שרוצים "לתקן" אותנו. אבל ביסקסואליות יכולה גם לקחת אותנו לכיוון אחר הכח שלה לאיים, לפרק, ולחתור נגד מבנה המיניות ההגמוני. להזכיר לנו את האפשרות להתנגד להטרוסקסואליות ולסיסג'נדריות הכפויה, ולהוכיח בעצם הקיום שלנו שחיים קווירים הם טובים וראויים.]

החברה ההגמונית חושבת על בי, פאן ופולי כמי שיכולות לבחור עם איזה מגדר להיות. ובמקרים כמו טיפולי המרה, והתנגדות לטיפולי המרה, עולה השאלה איך משתלבת ביסקסואליות בתוך השיח הזה?

העמדה הלהט"בופובית לגבי טיפולי המרה מבוססת על הטענה שאפשר וצריך לשנות את המיניות. שטיפולי המרה הם יעילים, ושניתן לבחור האם להיות להט"ב. בהתאם לכך, העמדה הלהט"בית ההגמונית מבוססת על העמדה ש"ככה נולדנו" ושמיניות לא יכולה להשתנות. שטיפולי המרה אינם יעילים, אינם אפשריים ולכן אינם רצויים.*

אל מול זה, נראה כאילו עצם הקיום של ביסקסואליוּת, בפני עצמו תורם ללגיטימיות של טיפולי המרה. כלומר, אם נתעקש על האופציה של משיכה בי פאן ופולי, עצם ההכרה בה רק תיתן עוד כוח למי שרוצים "לתקן" אותנו. מאידך גיסא, אותו רעיון יכול גם לגרום לנו לתגובה אוטומטית בסגנון "אנחנו לא בוחרים להיות ביסים.ות", טיעון שנגזר מהטיעון ההגמוני – "נולדנו כך, לא יכולנו לשלוט בזה, אם היינו יכולים לבחור, ברור שהיינו בוחרות.ים להיות הטרוסיס".

אבל ביסקסואליות יכולה גם לקחת אותנו לכיוון אחר הכח שלה לאיים, לפרק, ולחתור נגד מבנה המיניות ההגמוני, על עצם החלוקה וההירכיה החברתית שמתבססת על ההפרדה בין הטרוסקסואליות להומוסקסואליות, ובין סיסג'נדריוּת לטרנסג'נדריוּת.

fuck you
תמונה: שירי אייזנר

האופציה הביסקסואלית יכולה להזכיר לנו את האפשרות לחיות חיים אחרים. להתנגד להטרוסקסואליות ולסיסג'נדריות הכפויה, ולהוכיח בעצם הקיום שלנו שהחיים שלנו הם טובים וראויים.

חיים להט"בים יכולים להיות קשים. החברה דורסת ומדכאת אותנו על כל צעד ושעל. יש גרעין של אמת בטיעון שאם היינו יכולות לבחור, לא היינו בוחרות בחיים כאלה אולי מדוייק יותר להגיד, שאם היינו יכולות לבחור, היינו בוחרות לחיות בתור עצמנו בעולם ללא דיכוי.

למרות כל הדיכוי, למרות הכאב והאלימות, ולמרות הנסיונות להכחיד אותנו אנחנו, בי פאן ופולי, בוחרות בחיים האלה, יום יום ושעה שעה. הביסקסואליות מזכירה לנו שיש לנו את האופציה גם לחיות חיים קווירים מנצנצים וגם להאבק כדי שנוכל לחיות בעולם ללא דיכוי. שלא נצטרך לבחור בין עולם של קטגוריות נוקשות ("כך נולדנו ולעולם לא נשתנה"), לבין עולם שבו רק בחירה אחת היא הנכונה (טיפולי המרה).

בי פאן ופולי יכולות לבחור באופציה הקווירית. בחיים עשירים, משחררים ומהפכניים. מלאי אהבה, זעם, סולידריות, מאבק. חברות, כאב, שמחה ותשוקה; הרחק מהתלם הסטרייטי.

אם היתה לכן.ם את האופציה, לא הייתן.ם בוחרות.ים בה?

[* ועל זה העיר בחוכמה דורון מוסנזון: "הבעיה בטיפולי המרה היא לא חוסר היעילות שלהם" (פוסט מ-2017 ששותף שוב היום לאור הרלוונטיות)]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s