הטקסט הבא הוא טקסט ישן, שהתפרסם בפנזין "פותחות את הפה 2" לפני שנתיים או שלוש. נתבקשתי לשים אותו במקום נגיש על האינטרנט – לקחתי את ההזדמנות וגם הכנסתי עריכה קלה אך נחוצה. יש לציין שאני לא מסכימה עם כל מה שכתבתי כאן (למשל, כל העניינים לגבי מיניות "אותנטית" או "אמיתית" יותר). בכל מקרה, תהנו :)
אני רוצה לדבר על התפישות שלי את תחום הבדס"מ בהקשר לפמיניזם, על תהליך הקבלה שלי את עצמי כבדס"מית ואת המחשבות שהגעתי אליהן לגבי הפוטנציאל הפמיניסטי והחתרני של מערכות יחסים בדס"מיות.
קודם כל – מה זה בדס"מ?
המונח בדס"מ (BDSM) מורכב מראשי תיבות של המילים: Bondage, Domination, Submission, Sadism, Masochism. משמע – קשירה, משמעת, שליטה, כניעה וסאדו–מזוכיזם.
בדס"מ הוא למעשה אוסף של התנהגויות שונות – אירוטיות ואחרות – שקשורות לצדדים שונים של ראשי התיבות האלו. לא אפרט לגביהן כרגע, אבל אגיד למתעניינות שמידע בשפע ניתן למצוא על כך באינטרנט.
סטריאוטיפים
הבעיה העיקרית שאני מוצאת בתפישה הפופולרית של הבדס"מ היא התפישה של פעילויות בדס"מיות כסוג של ניצול, כפיה או אלימות. אני רוצה לנצל את ההזדמנות פה כדי להעלות כמה נקודות שמבדילות בין תקיפה וניצול לבין בדס"מ: המשך קריאת הפוסט "על בדס"מ ופמיניזם, או: איך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב את הבדס"מ"
שחור-סגול 