על טיפולי המרה וביסקסואלית – הבעיה שאין לה שם

הפוסט הזה בפייסבוק

[אמ;לק: כשעולה נושא כמו טיפולי המרה, אנחנו נאלמות ונעלמות מהשיח. אנחנו מרגישות שמשהו לא בסדר, אבל לא מצליחות לנסח אותו. הפוסט הזה הוא על הבעיה הכי גדולה והכי שקופה שלנו בנושא: כאשר מטפלים.ות מנסות.ים לשכנע אותנו שאנחנו בעצם לא בי, פאן או פולי, אלא סטרייטים.ות, לסביות או הומואים. למעשה, *כל* טיפול שאליו אנחנו הולכות עלול להתגלות כטיפול המרה, גם כשהמטפל.ת שהגענו אליו.ה נחשב.ת ל"להט"ב פרנדלי". מערכת בריאות הנפש לא רק מוחקת את הזהויות שלנו, אלא מתייחסת אליהן בתור בעיה נפשית שצריך לתקן. הבאתי מספר עדויות למקרים כאלה כדי שנוכל להתחיל לדבר על הבעיה.]

בסוף שנות ה-50, כתבה העיתונאית בטי פרידן את הספר "המסתורין הנשי". הספר עסק בדיכוי נשים (לבנות מהמעמד הבינוני) בחברה האמריקאית, או לפי פרידן – “הבעיה שאין לה שם". באותה תקופה, היה נדמה שלאותן נשים אין על מה להתלונן. הן היו נשואות לבעלים טובים, גרו בפרברים, גידלו את ילדיהן וניהלו חיי קהילה. ולמרות זאת, רבות מהן סבלו מדכאון, תחושת חוסר משמעות, הרגישו תקועות ואומללות. כשיצאה פרידן לנסח את "הבעיה שאין לה שם" – הבעיה שהיום אנחנו מכנות מיזוגניה, סקסיזם, או פטריארכיה – עוד לא היו שפה או שיח מתאימים כדי לתאר את הדיכוי שהנשים האלה חוו.

באופן דומה, בימינו, הבעיה של מונוסקסיזם וביפוביה היא "בעיה שאין לה שם". יש לנו חוסר משווע בשפה, כלים ושיח כדי לדבר על הדיכוי שאנחנו עוברות. כיוון שאנחנו נמחקות בשיח הדומיננטי, רוב השיח שאנחנו מייצרות מתמקד בעצם העובדה שאנחנו קיימות. ובזמן שאנחנו מתעכבות על הנקודה הזאת, אין לנו מרחב או אפשרות להרחיב את השיח לכדי תיאור של החיים שלנו וחוויות הדיכוי שלנו.

במצב כזה, כשעולה נושא כמו טיפולי המרה, אנחנו נאלמות ונעלמות מהשיח. אנחנו מרגישות שאין לנו מה לתרום לדיון, העולם מניח שזה לא נוגע לנו, אנחנו יודעות בבטן שמשהו לא בסדר, אבל לא מצליחות לנסח אותו.

מקור: https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Turn_It_Off_Conversion_Therapy_Light_Switch.png

על טיפולי המרה וביסקסואליות – מבט היסטורי

הפוסט הזה בפייסבוק

[אמ;לק: ישנה הנחה שאנשות בי פאן ופולי לא נמצאות בסכנה לטיפולי המרה ולא נפגעות מהם בגלל הפוטנציאל שלנו להמשך לאנשים מהמגדר "הנכון". אך נהפוך הוא: בימים המוקדמים של טיפולי ההמרה, בי פאן ופולי היו בסיכון גבוה במיוחד כי הן.ם נתפשו כבעלות.ים פוטנציאל גבוה יותר ל"ריפוי". השיחה על טיפולי המרה רלוונטית וצריכה לכלול גם אותנו. כדי לתת לאנשות בי פאן ופולי (בעיקר בקהילות דתיות) את האפשרות להתנגד, להתקיים ולחיות בלי שינסו "לרפא", "לתקן" ולהשמיד אותנו – אנחנו חייבות להעלות, להתעקש ולהמשיך לדבר את עצמנו.]

לצד השאלות שמתעוררות על המשמעות הסמלית של ביסקסואליות בהקשר של טיפולי המרה, אפשר וגם רצוי שנדבר על הקשרים המעשיים שבין השניים, על איך הקיום של ביסקסואליות משפיע לא רק על התפישה של טיפולי המרה, אלא ממש על הפרקטיקה – איך הם מתבצעים ועל מי.

לא הצלחתי למצוא את המקור לתמונה. אם מישהי.ו יודע.ת מהו, בבקשה תגידו לי ואלנקק

מה ביסקסואליות אומרת על טיפולי המרה?

הפוסט הזה בפייסבוק

[אמ;לק: נראה כאילו עצם הקיום של ביסקסואליוּת, בפני עצמו תורם ללגיטימיות של טיפולי המרה. שעצם ההכרה בביסיות נותנת כוח למי שרוצים "לתקן" אותנו. אבל ביסקסואליות יכולה גם לקחת אותנו לכיוון אחר – הכח שלה לאיים, לפרק, ולחתור נגד מבנה המיניות ההגמוני. להזכיר לנו את האפשרות להתנגד להטרוסקסואליות ולסיסג'נדריות הכפויה, ולהוכיח בעצם הקיום שלנו שחיים קווירים הם טובים וראויים.]

החברה ההגמונית חושבת על בי, פאן ופולי כמי שיכולות לבחור עם איזה מגדר להיות. ובמקרים כמו טיפולי המרה, והתנגדות לטיפולי המרה, עולה השאלה – איך משתלבת ביסקסואליות בתוך השיח הזה?

העמדה הלהט"בופובית לגבי טיפולי המרה מבוססת על הטענה שאפשר וצריך לשנות את המיניות. שטיפולי המרה הם יעילים, ושניתן לבחור האם להיות להט"ב. בהתאם לכך, העמדה הלהט"בית ההגמונית מבוססת על העמדה ש"ככה נולדנו" ושמיניות לא יכולה להשתנות. שטיפולי המרה אינם יעילים, אינם אפשריים ולכן אינם רצויים.*

אל מול זה, נראה כאילו עצם הקיום של ביסקסואליוּת, בפני עצמו תורם ללגיטימיות של טיפולי המרה. כלומר, אם נתעקש על האופציה של משיכה בי פאן ופולי, עצם ההכרה בה רק תיתן עוד כוח למי שרוצים "לתקן" אותנו. מאידך גיסא, אותו רעיון יכול גם לגרום לנו לתגובה אוטומטית בסגנון "אנחנו לא בוחרים להיות ביסים.ות", טיעון שנגזר מהטיעון ההגמוני – "נולדנו כך, לא יכולנו לשלוט בזה, אם היינו יכולים לבחור, ברור שהיינו בוחרות.ים להיות הטרו–סיס".

אבל ביסקסואליות יכולה גם לקחת אותנו לכיוון אחר – הכח שלה לאיים, לפרק, ולחתור נגד מבנה המיניות ההגמוני, על עצם החלוקה וההירכיה החברתית שמתבססת על ההפרדה בין הטרוסקסואליות להומוסקסואליות, ובין סיסג'נדריוּת לטרנסג'נדריוּת.

תמונה: שירי אייזנר

על טיפולי המרה וטיפולי הרמה

הפוסט הזה בפייסבוק

כולן.ם מדברות.ים היום על טיפולי המרה, ואני עוד עובדת על פוסט שיעמיק בזווית הביסקסואלית. אבל בינתים, בואו ניקח קצת אוויר לנשימה.

בשנת 2012, היתה לנו קבוצת פעולה קווירית אנרכיסטית בשם משפריצות. היא הוקמה על ידי דניאל סיגאוי (דןוג, יהיה זכרה מהפכה) ויוסי מקייטון, ולימים הצטרפו אליה עוד רבות וטובות.

אחת הפעולות הראשונות של משפריצות היתה יצירת החוברת "איך להפסיק להיות סטרייט/ית ב 7 צעדים קלים",* שהכינו דןוג, יוסי,מיש ומורן (שלא נמצאת בפייסבוק), ואז חילקו ליד בי"ס תיכון בבאר שבע.

החוברת מכילה שבעה דימויים וטקסטים מקסימים, רגישים ומעוררים, שמזכירים לנו את האפשרויות הרבות ואת העולם הרחב שזהות קווירית יכולה לפתוח. שאל מול עולם שמנסה לתקן, לאיין ולהשמיד אותנו, עדין יש לנו חיים, יש לנו תקווה, ויש לנו מאבק. שאנחנו נמשיך להתקיים, לחיות ולאהוב עד אחרון הלהט"בופובים.

הנה לינק לחוברת המלאה. אולי היא תעזור לנו לזכור שגם בעולם של דיכוי, אנחנו יוצרות לעצמנו מרחב, ונושמות קצת אוויר.

* זה היה לפני שדןוג ויוסי התחילו להשתמש בנקודות במקום סלאשים, דבר שהן התחילו ומאז התרחב והשתרש בקהילות.