מה זה ביסקסואליות?

ביסקסואליות מוגדרת בתור:

פוטנציאל משיכה רומנטית ו/או מינית, לא/נשים מיותר ממין ו/או מגדר אחד, לא בהכרח באותה צורה, לא בהכרח באותה עוצמה ולא בהכרח באותו זמן.

מה זה אומר?

  • ביסקסואליות יכולה להיות משיכה לא/נשים ממינים וממגדרים רבים ולא רק לגברים או לנשים, כמו שמקובל לחשוב (לדוגמה, שלוש "מטריות זהות" כאלה, שאינן נכללות בסטנדרט החברתי המקובל של "נשים" או "גברים" הן: טרנסג'נדר/ית, ג'נדרקוויר, ואינטרסקס. שווה לזכור גם שאלה לא זהויות יחידניות, אלא כל אחת מהן כוללת זהויות רבות אחרות. עוד קצת על זהויות מגדר אפשר לקרוא כאן).
  • ביסקסואל/ית יכול/ה להמשך לכל כמות שהיא מתוך המגדרים הרבים האלה, החל משני מגדרים ועד אינסוף – הכל תלוי באיש/ה הספציפי/ת ואיך היא חווה את הביסקסואליות שלה.
  • ביסקסואל/ית יכול/ה להמשך לא/נשים שונים ולמגדרים שונים בצורות שונות. למשל, אפשר להמשך למגדר אחד בצורה מינית ומגדרים אחרים בצורה רומנטית. לרצות להיות חברות/ים של מגדרים מסוימים, אבל רק ידידות/ים של מגדרים אחרים, ויזיזות/ים של מגדרים נוספים. לרצות להתכרבל עם כל המגדרים, אבל לשכב רק עם מגדר מסוים. או כל אפשרות אחרת שעולה על דעתכן/ם.
  • ביסקסואל/ית יכול/ה להמשך לא/נשים שונים ולמגדרים שונים בעוצמות שונות. לא חייבות/ים להמשך לכל המגדרים באותה עוצמה. אפשר להמשך למגדרים מסויימים יותר ולמגדרים מסויימים פחות. זו עדין משיכה ליותר ממגדר אחד, לא משנה מה העוצמה שלה.
  • משיכה ביסקסואלית יכולה להשתנות עם הזמן. ביסקסואליות/ים רבות חוות שינויים במשיכה שלהן/ם – לפעמים הפוקוס הוא על מגדר אחד, לפעמים על אחר, לפעמים על כולן/ם ולפעמים על אף אחד/ת. לפעמים השינוים קורים תוך שעות, לפעמים תוך ימים, לפעמים שבועות וגם חודשים. לא חייבות להמשך לכולן/ם בו זמנית כדי להיות ביסקסואל/ית.
  • כיוון שהגדרת ביסקסואליות היא כל כך נרחבת, הרבה משתמשות בה כזהות מטריה.

מה זה עוד אומר?

  • כל מי שרוצה להזדהות כביסקסואל/ית, יש לו/ה זכות להזדהות כך.
  • לא כל מי שמתאימה לקריטריונים רוצה להזדהות כביסקסואל/ית. אם כך, אז היא/הוא לא ביסקסואל/ית.
  • איך שמישהי/ו מזדהה זה מה שקובע.
הדגל הביסקסואלי

הדגל הביסקסואלי

הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו | פוסט אורחת מאת דר גוטמן

albi

קרדיט: נינו הרמן

לפני כמעט שבוע נעצרתי באלבי יחד עם אורלי חן.

בסביבות 1 בלילה, כשהמקום כבר היה סגור, נכנס פקח וביקש ממני להזדהות לצורך מתן דו"ח למקום (עד עכשיו לא ברור על מה). לא הזדהיתי, כי אני לא בעלת המקום. אחרי שעה בערך של אלימות משטרתית, אני ואורלי הובלנו באזיקים לתחנת המשטרה. את רב הלילה בילינו בלחכות. לחכות לשוטר שיסיים לכתוב דו"ח אירוע, לחכות לניידת שתיקח אותנו למחוז ת"א, לחכות לשוטרת שתלווה אותנו לשירותים (במידה והייתה שוטרת בתחנה בכלל), לחכות לקצין, לחכות למז"פ, לחכות לחוקר. בבוקר שלמחרת שוחררנו, ושמחנו למצוא חברות וחברים שחיכו לנו בחוץ, יחד עם עורך דין. כשהדלקתי סוף סוף את הפלאפון אחרי הלילה הארור הזה, קיבלתי מיליון הודעות של הזדהות ואינסוף טלפונים, שהמשיכו להמון המון סולידריות בפייסבוק. הרבה פעמים שאלו אותי איך אפשר לעזור. האמת היא שהשאלה עצמה עזרה. לדעת שכל אחת ואחד מכם עומדת מאחורי ורוצה לתמוך, אחרי לילה שהסביר לי על בשרי ממש עד כמה המערכת רוצה לרעתי, זה בדיוק מה שהייתי צריכה. יש עוד דבר אחד שתוכלו לעשות בשבילי, וזו הדרך בה תספרו את הסיפור. להמשיך לקרוא

עיצות לאקטיביסטית: כך תמנעי מלשרוף את עצמך בפייסבוק

בתור אקטיביסטיות פמיניסטית, להטבא"קיות, מזרחיות, טבעוניות או שמאלניות, פייסבוק הוא אחת מהזירות המרכזיות שבהן פועלות רבות מאיתנו. אנחנו מקימות קבוצות ואירועים, נכנסות לדיונים, מעלות סטטוסים, תמונות ולינקים, וכמובן מתווכחות בלי סוף… לכן, אחת הבעיות הנפוצות ביותר באיזורנו קורית כאשר אנחנו עושות את זה יותר מדי, בצורה שמשפיעה ממש על המצב הנפשי והרגשי שלנו, מפריעה לנו לתפקד ומכניסה אותנו לדכאון.

עד לא ממש מזמן, סבלתי מאוד מאותה בעיה: זרקתי את עצמי לכל דיון בלי לחשוב מראש על התוצאות, כל פעם שראיתי מישהי/ו ש"טועה באינטרנט" הגבתי מייד (וזה קרה הרבה). זה הכניס אותי למצב שבו נאלצתי להתמודד כל הזמן עם דיונים תוקפניים, לבאר, להסביר ולהצדיק את העמדות שלי אל מול מתקפות תמידיות, ולהתמודד עם ביפוביה, טרנספוביה, סקסיזם, נכופוביה וגזענות באופן כמעט תמידי. מן הסתם, המצב הזה גבה ממני מחירים כבדים במונחים של בריאות נפשית, רמת אנרגיה ויכולת להמשיך ולעשות אקטיביזם.

duty_calls

קרדיט: xkcd.com

להמשיך לקרוא

הסיפור המוזר והעצוב של המצעד שאין לומר את שמו; או: מה קורה כששיח עדיף על מעשים

דיסקליימר: כפי ששמתן/ם לב, אני כותבת אחרי – ולא לפני – התרחשות הצעדה עצמה. זאת משום שלא רציתי לתרום לקלחת הויכוחים האינסופית, וגם מפאת סולידריות, על מנת לא לשים את חברות ארגון מאבק סוציאליסטי על המוקד לפני קיום הצעדה. בין היתר, בגלל זה החלטתי לא להזכיר את שמות הנפשות הפועלות במאב"ס. על הפוסט הזה אפשר להסתכל בתור הפקת לקחים לעתיד (לא רק עבור מאב"ס, אלא עבור הקהילה הפמיניסטית בכללותה). כולי תקווה שהוא יפול על אזנים קשבות.

הרקע לסיפור

ביום שישי האחרון יצאה מכיכר רבין צעדת השרמוטות, אירוע שמטרתו למחות נגד תרבות האונס והאשמת השורדות באלימות המינית שמופנית כלפיהן. צעדת השרמוטות (SlutWalk) היא תנועה עולמית שהתחילה לפני שנתיים בטורונטו, קנדה, לאחר ששוטר שהרצה באחד הקמפוסים בעיר, אמר שאם נשים לא רוצות להאנס, הן צריכות להפסיק להתלבש כמו שרמוטות. בתגובה, התארגנה צעדה פמיניסטית, שביקשה לנכס חזרה את המונח "slut", ולטעון שלא משנה כיצד אישה מתלבשת, האשמה היא תמיד על האנס, ולעולם לא עליה. התנועה התפשטה ברחבי העולם, כאשר מצעדים כאלה נערכו גם בארה"ב, אירופה, אסיה, ובארץ.

"האישה היא הכושי של העולם", אמרה הצועדת הלבנה.

"האישה היא הכושי של העולם", אמרה הצועדת הלבנה.

להמשיך לקרוא

מבוא לטרנסג'נדריות: כל מה שרצית לדעת על מגדר ומעולם לא חשבת שאפשר

(פוסט שגם הוא תרגום מתוך הספר שלי. לקטעים נוספים אפשר ללחוץ כאן. הסיבה שאני מתרגמת את הטקסט שלי ולא את הפוסט המקורי של באואר היא שהפוסט שלו מאוד ארוך, ורציתי להקל על קוראותי.)

בפוסט Not Your Mom’s Trans 101, הבלוגר האמריקאי אשר באואר נותן הסבר בסיסי של זהויות טרנסג'נדריות, ותיאוריה טרנסג'נדרית של מגדר – אבל כזאת שבאה מנקודת מוצא שונה מהרוב. המטרה בפוסט, הוא כותב, היא "לפתור את בעיית ההסברה וההגדרה של מהי טרנסג'נדריות מבלי להשתמש בשפה סיסקסיסטית" [הסבר בהמשך על מה זה סיסקסיזם], כמו שקורה בדרך כלל. הוא כותב: "אני לא כאן כדי לגרום לסיסג'נדרים להרגיש בנוח, או לאשרר את התפישה העצמית שלהם כמרכז היקום המגדרי. למעשה, אני ממש סבבה עם ההפך".

transgender להמשיך לקרוא

על הרומן של השמאל הישראלי עם עצמו, ולמה אצביע בל"ד

דיסקליימר: כשאני כותבת "השמאל הישראלי" בפוסט הזה, כוונתי היא לחלק הארי של תנועת השמאל, כלומר השמאל האשכנזי הסטרייטי. עם זאת, הביקורת רלוונטית לכל חברי/ות תנועות השמאל שחולקים את האידאולוגיה שאני מתארת, ללא קשר הכרחי לזהויותיהן/ם.

על הרומן של השמאל הישראלי עם עצמו

אני לא מכירה עוד מדינה אחרת בעולם שבה עניינה של תנועת השמאל הוא זכויותיה של תנועת השמאל, ועם זאת – כך הוא בארץ. הכוונה היא שלעומת תנועות שמאל בחו"ל, שעניינן הוא סולידריות עם מאבקים של קבוצות מדוכאות, כאן אצלנו, השמאל הוא-הוא הקבוצה המדוכאת שלמענה נאבק השמאל. מאחורי מעטה רטורי דקיק של דיבור על קבוצות שונות (נשים, הומואים ולסביות [אך לא בי וטרנס], עניים [אך לא מזרחים] וכמובן – הפלסטינים), מה שלרוב מתגלה היא דאגתו הלוהטת של השמאל הישראלי לעצמו בלבד, וזאת כאשר הקבוצות והנושאים השונים – ובראשם הכיבוש – משמשים הן כמס שפתיים והן כמסך עשן שמאחוריהן מסתתר הנושא "האמיתי". באופן ספציפי, לאחרונה הולכת ומתגבשת גישה שלפיה השמאל הישראלי הוא קבוצת מיעוט מדוכאת שזקוקה לזכויות ולהגנה.

השמאל כזהות מדוכאת.

להמשיך לקרוא

הספר שלי באמאזון!

OMG OMG OMG

Bi: Notes for a Bisexual Revolution

Book Description

Publication Date: May 7, 2013
Depicted as duplicitous, traitorous, and promiscuous, bisexuality has long been suspected, marginalized, and rejected by both straight and gay communities alike.

Bi takes a long overdue, comprehensive look at bisexual politics—from the issues surrounding biphobia/monosexism, feminism, and transgenderism to the practice of labeling those who identify as bi as either “too bisexual” (promiscuous and incapable of fidelity) or “not bisexual enough” (not actively engaging romantically or sexually with people of at least two different genders). In this forward-thinking and eye-opening book, feminist bisexual and genderqueer activist Shiri Eisner takes readers on a journey through the many aspects of the meanings and politics of bisexuality, specifically highlighting how bisexuality can open up new and exciting ways of challenging social convention.

Informed by feminist, transgender, and queer theory, as well as politics and activism, Bi is a radical manifesto for a group that has been too frequently silenced, erased, and denied—and a starting point from which to launch a bisexual revolution.