(בין היתר, הפוסט הזה הוא גם קטע מהספר שאני כותבת על ביסקסואליות, האנגלית המקורית כאן. שימו לב שמדובר ביצוגים מחו"ל, אז סילחו לי על כך שרוב הקישורים באנגלית. כמובן שהכתוב רלוונטי גם לארץ).
המקרה המוזר של נשים ביסקסואליות
במאמר בשם מוזר יותר ומוזר עוד יותר: ההיעלמות 'המסתורית' של גברים ביסקסואלים [לינק באנגלית], העיתונאי הבריטי ההומו מארק סימפסון כותב על ביפוביה נגד גברים, ומשווה את מצבם ביחס לנשים ביסקסואליות. "אין כל ספק," הוא כותב, "שביסקסואליות הינה מקובלת הרבה יותר כיום אצל נשים מאשר גברים, ולמעשה מקבלת עידוד חיובי, הן מגברים מזילי ריר ועל ידי תרבות מיינסטרים מזילת ריר לא פחות." [הציטוט הזה מקבל ניתוח קצת יותר מעמיק מוקדם יותר באותו פרק]. בחלק זה, הייתי רוצה להתבונן קצת יותר מקרוב באותו "עידוד חיובי" ולבדוק האם הוא אכן כל כך חיובי.
סימפסון, אגב, צודק. ביסקסואליות של נשים אכן מקבלת עידוד מצד גברים מזילי ריר, כמו גם על ידי תקשורת (גברית) מזילת ריר. במשפט המפרט את הנחות התקשורת לגבי נשים ביסקסואליות, סימפסון כותב שבניגוד לביסקסואליות של גברים, ביסקסואליות של נשים נחשבת "כמעט אוניברסלית. היא טבעית ואמיתית באותה מידה שהיא נפלאה ונכונה ו… סקסית!" ואכן, נראה שההקשר העיקרי שבו מופיעה ביסקסואליות של נשים בתקשורת המיינסטרים הוא אותו ההקשר "הסקסי".
בחלק זה [של הפרק], אבקש להתבונן ביצוגים של נשים ביסקסואליות במדיה, בנסיון לשפוך אור על הדרכים שבהן הן מוצגות, ואת התנאים שתמורתם הן מורשות להופיע בתרבות המיינסטרים. אטען שבעוד שלעתים ישנו רושם שטחי כאילו ביסקסואליות של נשים מקבלת 'עידוד', למעשה אותו עידוד תופס רק לגבי סוג אחד ויחיד של ביסקסואליות: זה המכוון לסיפוק הקהל הגברי הסטרייטי. נשים ביסקסואליות מוצגות בהקשרים היפר-סקסואלים*, בתור אובייקטים מיניים למבט הגברי הסטרייטי ההגמוני, תוך אזכור ישיר או עקיף לפנטזיה הפורנוגרפית-משהו של שלישיה (של שתי נשים וגבר), ותוך שליחת מסר "מרגיע" לקוראים, שהנשים הללו אינן באמת ביסקסואליות, אלא פשוט עושות-בכאילו למען סיפוקו של הצופה הדמיוני.
לפני שאתחיל להתעמק בכל הדברים האלה, חובה עלי לציין כמה דברים על מיניות ועל הקשרים: הטיעונים שלי לגבי היפר-סקסואליזיציה וחפצון מיני של נשים ביסקסואליות, עלולים להתפרש בתור רמיזה שיש משהו לא בסדר בביסקסואליות של נשים, במיניות של נשים או בסקס באופן כללי. לא כך הוא. למעשה, הסיבה שאני חושבת שהיצוגים האלה הם שליליים, אינה שהם יצוגים מיניים, נקודה. הסיבה שאני חושבת שהם שליליים היא שהדימויים האלה משקפים צורה של כפיה מינית על נשים ביסקסואליות, אשר סובבת סביב צרכיו של הצופה הגבר הסטרייט המדומיין – מעל, מעבר ובמקום צרכיהן של הנשים עצמן. על כן, המטרה שלי כאן הינה לחשוף כיצד הבניות גבריות ופאלוצנטריות** של ביסקסואליות מושלכות על נשים ביסקסואליות למטרת סיפוק המבט הגברי הסטרייטי.
דו-מיניות לוהטות
חיפוש אינטרנטי רגיל (באנגלית) על הביטוי "ביסקסואליות מפורסמות" [bisexual celebrities] מניב מספר לא מועט של רשימות כגון 11 כוסיות ביסקסואליות מפורסמות, 30 הביסקסואליות הכי סקסיות [תמונות], או הגברות הביסקסואליות המובילות של הוליווד (תמונות) [כל הלינקים באנגלית] – וכל זאת כבר בעמוד הראשון. כפי שניתן לראות מהכותרות, 'האייטמים' המגזיניים האלה מכילים רשימות של נשים ביסקסואליות מפורסמות, צד בצד עם תמונות המציגות רמות משתנות של בגדים חושפניים ותנוחות מיניות. הטקסטים גם הם עולים בקנה אחד עם הנ"ל, ומציגים את הנשים הביסקסואליות בתור אובייקטים מהנים למבט הגברי הסטרייטי וככלי למילוי טעמיו המיניים של הצופה הסטרייט המדומיין. לעתים קרובות, כל זה קורה גם תוך מעטה דקיק של 'תמיכה' בביסקסואליות, ובה בעת שליחת מסר מרגיע אל הקוראים, שהנשים בתמונות אינן באמת ביסקסואליות.
מגזין COED, במה שנראה כמו הברקה מזהירה של אירוניה מזעזעת, הרכיב את רשימת 30 הביסקסואליות הכי סקסיות [תמונות] שלו לכבוד יום הניראות הביסקסואליות הבינלאומי [לינקים באנגלית]. בהפשטה מוחלטת של כל תוכן פוליטי מהיום הזה, הניראות הביסקסואליות היחידה שנחשבת באייטם הזה היא זו שמשרתת את מבטו של הצופה הסטרייט. הרשימה מכילה 30 תמונות של מפורסמות ביסקסואליות, אשר מופיעות כולן בהקשרים מיניים, בתנוחות מפתות, ובמבט או מחווה מזמינה לעבר הצופה. למעשה, רק ב-6 מתוך 30 התמונות ניתן בכלל להגיד שהאישה המדוברת לבושה לבוש מלא.
תמונה מייצגת במיוחד מראה את כוכבות הטלויזיה האמריקאיות, התאומות אריקה ו-ויקטוריה מונגון מצולמות ביחד, מחבקות האחת את השניה ומסתכלות על המצלמה בצורה שמזכירה באופן חשוד את הטקסט המלווה של האייטם: "אם לצטט את אנדי סמברג וג'סטין טימברלייק, 'זה סבבה לשים אותי בשלישיה' עם כל אחת מהנשים האלו." משפט מענין אחר שמופיע לפני כן, מציין שהכותב התווכח "עד בחילה עם חברים רבים על השאלה האם מישהי כן או לא יכולה להיות 'באמת' ביסקסואלית." כמה מרגיע עבור הקוראים הסטרייטים, שחלילה להם להרגיש מאויימים מהביסקסואליות של הנשים האלה, לבל תפריע התחושה לגירויים המיני.
בדומה לכך, האייטם של The Frisky, בשם 11 כוסיות ביסקסואליות מפורסמות [לינק באנגלית] מכיל 11 תמונות של ביסקסואליות מפורסמות בתמונות חשופות. הטקסט גם הוא מתאים לנושא, ומופיעים בו מונחים רבים בסגנון "התנסויות עם נשים", "אהבת בנות", "אוהבת חלקי גוף נשיים", וכמובן – "כוסיות ביסקסואליות". בנוסף, וממש כמו ב-COED, הטקסט בה בעת מרגיע אותנו שביסקסואליות לא באמת קיימת, ושהנשים הללו יצאו מהארון כבי רק על מנת לספק את טעמם המיני של גברים סטרייטים. דוגמה אופיינית: "טילה טקילה [דוגמנית וכוכבת טלויזיה אמריקאית] בילתה את כל הקריירה שלה בנסיונות נואשים לגרום לנו להאמין שהיא באמת ביסקסואלית […] מה שתגידי, טקילה."
באופן כללי, נראה כאילו פרסומים שונים משתמשים בביסקסואליות בתור תירוץ ממש מוצלח בשביל להציג תמונות של נשים "סקסיות", בצורה שיוצרת השוואה אוטומטית בין נשים ביסקסואליות והיפר-סקסואליזציה. גם חדשות על מפורסמות שיוצאות מהארון כבי זוכות ליחס דומה.
הסאן, באייטם על יציאתה מהארון של ג'יליאן אנדרסון בתור ביסקסואלית [לינק באנגלית], רואה לנכון להזכיר שאנדרסון "נבחרה לאישה הסקסית ביותר בעולם ב-1996." בה בעת, הכתבה גם מרגיעה אותנו שאנדרסון לא באמת יכולה להיות ביסקסואלית, על ידי ציון 'העובדה' שהיא "התחילה להתנסות עם בנות לאחר שעברה מארה"ב ללונדון בתור נערה", ושלמרות "שנהנתה מרומנים לסביים רבים, אלו היו 'היוצא מן הכלל, לא הכלל'" (כל ההדגשות שלי). כמובן, באופן 'מסורתי', גם האייטם הזה מלווה בתמונות של אנדרסון בלבוש חושפני ותנוחות מפתות (כגון זו שלמטה).
כותרת אחת ב-Star Plus זועקת: סופיה ורגרה ושרון סטון יחממו את המסך כמאהבות ביסקסואליות לוהטות [ותאמינו לי שהכותרת המקורית הרבה יותר גרועה. לינק באנגלית]. האייטם מלווה – נכון – בתמונה חושפנית של השחקנית סופיה ורגרה. הטקסט באייטם הולך גם הוא באותה הדרך, ומציין ש"השחקנית הקולומביאנית הסקסית סופיה ורגרה ושרון סטון יחממו את המסך הגדול בתור מאהבות ביסקסואליות בקומדיה חדשה". הטקסט כולל גם ציטוט מקור, לפיו "שרון חושבת שיהיה ממש כיף לשחק בתור מאהבת של אחת השחקניות הסקסיות ביותר שיש. הסצינות יהיו מסעירות!" (כל ההדגשות שלי). כמו כן כרגיל, הטקסט מרגיע אותנו שהנשים בכתבה אינן באמת ביסקסואליות, היות והן רק משחקות בסרט ("סקסי!").
"מה שתגידי, מותק"
כפי שראינו, נשים ביסקסואליות מורשות להופיע בתקשורת המיינסטרים רק כאשר הן עונות על תנאים מסוימים:
- ראשית, הן חייבות להחשב ל"סקסיות" על ידי המיינסטרים;
- שנית, הן חייבות להופיע בהקשר מיני, כולל טקסטים ותמונות עם רמיזות עבות;
- ושלישית, אסור להן להחשב בתור ביסקסואליות "אמיתיות", אלא להיות מוצגות בתור נשים שעושות-בכאילו עבור גברים.
כך, ביסקסואליות של נשים מנוכסת למבט הגברי ההגמוני, שבתורו מייצר ביסקסואליות בתנאיו (הפטריארכלים והפאלוצנטרים) שלו עצמו.
העובדה שנשים אלו הן אכן ביסקסואליות, ושחלקן באמת התבטאו בצורות שמרמזות על חיבה לשלישיות או לסקס מזדמן, מנוצלת כאן על מנת לחזק את השפעתו של הניכוס הגברי. במאמרה "הנאה תחת הפטריארכיה", קתרין מקינון טוענת שבדמיון הגברי ההגמוני, מותר לנשים לרצות סקס – כל עוד מה שהן רוצות משקף את רצונם של גברים: "לאובייקט הרשות לחשוק, כל זמן שהיא חושקת להיות אובייקט". יתרה מכך, היא טוענת, "כל דבר שהנשים תבעו לעצמן – אמהות, אתלטיקה, משרות גבריות באופן מסורתי, לסביות, פמיניזם – נהפך בפורנוגרפיה לסקסי במיוחד, למסוכן ופרובוקטיבי, למוענש ושייך לגברים."
מה שכל זה אומר עבור נשים ביסקסואליות, זה שהתשוקות שלהן מנוכסות ומעוצבות מחדש על ידי תקשורת המיינסטרים, ואל תוך המבט הגברי הסטרייטי. במקרה הזה, לא באמת משנה מה אישה ביסקסואלית רוצה בעצמה, כל עוד אפשר לפרש את דבריה כך שיתאימו לרצונם של הגברים הסטרייטים המדומיינים. מה שהיא רוצה באמת לא משנה כלל, כיוון שהיא נמצאת שם בתור אובייקט מיני ותו לא.
מה לעשות?
התגובה לכל זה בקרב התנועה הביסקסואלית (בעיקר בחו"ל) היתה בעיקר סוג של ריאקציה: נסיון "לטהר" נשים ביסקסואליות ממיניות, ושנאת שרמוטות***, תוך שימוש בטיעונים כמו "אנחנו לא כאלו" או ש"הביסקסואליות 'הרעות' האלו (דו-מיניות, "סטרייטיות סקרניות"…) מוציאות לנו, הביסקסואליות 'האמיתיות', שם רע" [לינקים באנגלית]. תגובות כאלו רק מאשררות את הביפוביה, המיזוגניה והחפצון המקוריים, ומשליכות אותם על ביסקסואליות אחרות, שהתנהגותן נחשבת ל"זנותית".
במקום ללכת בדרך המיזוגניה והביפוביה, נשים ביסקסואליות יכולות לנכס את המיניות שלנו חזרה לעצמנו, לעמוד על זכותנו להיות מיניות בלי להפוך לאובייקטים, בלי להיות מנוכסות למבט הגברי הסטרייטי ובלי להיות מטרות לאלימות מינית. אנחנו יכולות ליצור כלים לפירוק וחתירה נגד המבט הגברי, וליצוגים של המיניות שלנו בתנאים שלנו ולא של גברים סטרייטים מההגמוניה. במקום לדחוק הצידה את המיניות והביסקסואליות שלנו, או לנסות להציג עצמנו כנטולות-מיניות, אנחנו יכולות לנכס את הביסקסואליות ואת צורות המיניות הביסקסואליות, ולבקר אלימות מינית ביפובית תוך תמיכה בבחירה של נשים בביסקסואליות.
** פאלוצנטרי הוא כל דבר שסובב סביב הזין (הפאלוס) הגברי וסיפוק מיני של גברים.
*** שנאת שרמוטות או slut shaming מבטאים יחס חברתי שלילי ומבייש כלפי נשים בעלות מיניות עצמאית.
שחור-סגול 
לאחרונה היו לי באופן ביזארי כמה (2) מקרים של התיחסות לביסקסואליות שלי, אחד בו הוזמנתי בבדיחות לשלישיה והשני בו מישהי סיפרה לי (באופן מבודח משהו) שבנזוגה ילחץ עליה בקטע של שלישיה כי מבחינתו נשים בי סקסואליות הן מושלמות. העניין היה בעיקר מביך.
מה יעזור להסביר שזה שנמשכת לבני אדם מיותר ממגדר אחד לא הופך עניין של הרצון שלי לאוטומטי תמיד?
מעניין לדעת למה קיימת ההיפר-סקסואליזציה הנ"ל לנשים בי (בנוסף לכך מה שנוחת עליהן הממ… כנשים). אולי הסצנה המדומיינת של השלישיה, אולי משהו אחר…
אני עוד אחשוב על זה. לך יש רעיונות?
תודה על התגובה.
לגבי השאלה הראשונה – אני לא בטוחה מה לענות, כי מזמן לא הייתי בסיטואציה כזאת. אני מניחה שאם היה קורה לי משהו כזה, הייתי אומרת לאדם המטריד משהו בסגנון "אל תדבר אלי ככה. זה שאני ביסקסואלית לא אומר שמותר לך להטריד אותי".
לגבי למה קיימת ההיפרסקסואליזציה הזאת – חייבת להודות שלמרות שאני לא מישהי שממהרת להאשים את הפורנוגרפיה בכל נגע רע, נראה לי שבמקרה הזה, זאת התשובה. לביסקסואליות של נשים יש היסטוריה מאוד ארוכה בפורנוגרפיה הכתובה, המצוירת, המצולמת והמוסרטת (מאה 18 והלאה), ומעולם לא נתקלתי בהתייחסויות מוקדמות יותר לביסקסואליות של נשים. (אם כי מי יודע, יכול להיות שזה נמצא גם על כדים מיוון הקלאסית, אבל לא נתקלתי…) מה שמענין בענין הזה הוא שבעוד שבמאה ה-18 היו יצוגים של ביסקסואליות אצל נשים ואצל גברים במידה פחות או יותר שווה, אחרי המאה ה-19 ביסקסואליות של גברים נהייתה נדירה יותר ויותר בפורנו, ואילו נשים ביסקסואליות נשארו דמויות קבועות. נושא מענין למחקר, אולי… (לצערי, אני לא חושבת שיהיה לי זמן/מקום להתייחס לזה בספר).
במקום שבו היו התגובות האלו הן לא היו במטרה לבטל או לפגוע, אלא יותר כאי הבנה. הסברתי את העניין.
אולי זו הפורנוגרפיה, אבל הפורנוגרפיה מבטאת משהו ממקום אחר. בזמנו נתקלתי באזכורים על כך שמיניות נשית היא פלואידית יותר, והרשומה שלך גרמה לי לחשוב שזה לא שהיא פלואידית יותר או פחות אלא נוצר הרושם הזה דווקא בגלל ציפיה תרבותית.
מה הציפיה לגבי מועד פרסום הספר? הוא יהיה בעברית ואנגלית, אחד, שניהם, אף אחד?
אני חושבת שמיניות של נשים נתפשת כיותר פלואידית, אני לא חושבת שהיא באמת יותר פלואידית. כלומר, אני מסכימה איתך.
לגבי הספר – הוא הולך להתפרסם בארה"ב בשנה הבאה, באנגלית. אחרי שהוא יתפרסם באנגלית, אנסה להציע אותו לתרגום בארץ. מקווה שיצליח :)
מאמר חשוב. בסופו לא לגמרי הבנתי את הפתרון האופרטיבי. "שנאת שרמוטות" במובן זה, ואולי בכל מובן פמיניסטי, הוא לא שנאה כלפיי אלה עם מיניות עצמאית. הבחורות שמתנשקות במועדונים בשביל תמונת פייסבוק מבטאות "מיניות עצמאית"? בשום אופן לא. הן בדיוק האובייקט שעליז מחפצונו ע"פ מקינון, הן הכוכבנית הסקסית שמנסה לשכנע אותנו שהיא ביסקסואלית. המטרה היא להרחיק את התפיסה על המיניות שלך מהמיניות הפאלוצנטרית ה"נכונה" שמכתיבה החברה. אבל זה נכון שמטרת המאבק לא צריכה להיות הנשים עצמן שהטמיעו את המסרים הללו, אלא הממסד הגברי.
אבל למה פירשת מגמה של הדגשת המיניות כדבר פרטי, מיניות עצמאית באמת, לא לעיניי גברים, עם זכות קיום גם לא לנשים בלונדיניות עם סיליקון – כאימוץ גישה "נטולת מיניות"? מה בכלל הופך אדם ל"נטול מיניות", כלפי חוץ? גברים, גם כשהם לא עושים מחוות מיניות מוגזמות במועדון, או הולכים בלבוש מלא או מרושל, לא רואים אותם כנטולי מיניות. אבל נשים מוזנחות, שלא מצייתות למודל הפטריאכלי של אישה סקסית – כן יניחו זאת. כמובן, שאם יש ספק שהיא לא מינית (=אובייקט למשיכה ע"י גברים), אין קלון גדול מזה (כי מה הערך באישה שאינה סקסית), ומיד רצים ומגינים עליהן שדווקא יש להן מיניות, שחס וחלילה אף אחד לא יחשוב אחרת. פאק איט. עדיף להתרחק ממודל הבי-סקסואלית הפורנוגרפית, ולדרוש יחס רציני מהחברה. למה להניח שזה בא עם חוסר מיניות?
כן, בחורות שמתנשקות במועדונים בשביל תמונות פייסבוק מבטאות מיניות עצמאית. ולמה שלא יעשו זאת? עבור הרבה מאוד מאיתנו, כאלה נשיקות במועדונים ומסיבות היו הפתח הראשוני לביסקסואליות, המקום שמאפשר לנו להתנסות בצורה פחות-או-יותר בטוחה (תכף אני אגיע לחלק של הפחות), להעז ולנסות לחקור את המיניות שלנו – וזה מעולה ומצוין. אלך גם רחוק יותר – יש גם בנות שנורא נהנות לעשות את כל זה מול בנים על מנת לגרות אותם, ואז לעשות שלישיות, בדיוק כמו שהסיפור הביסקסואלי הפורנוגרפי מספר לנו. אז מה? גם זה לא רע.
הבעיה מתחילה כאשר כל זה הופך להיות תירוץ להפניה של אלימות מינית נגד נשים ביסקסואליות, וכולנו מכירות את זה: "אז בא לך שלישיה?", "אפשר להצטרף?", "אפשר לצפות?" וכו'. כאן מדובר בהשלכות של החברה והפטריארכיה על מיניות של נשים, כמו שכתבתי למעלה לפי מקינון. בתרבות האונס שלנו, אם את מתנהגת בצורה מינית הרי "שמגיע לך" להיות מטרה לאלימות מינית. לפי ההגיון הזה, נשים ביסקסואליות שמתנהגות כך "מזמינות" את האלימות ולמעשה אשמות בהטרדה של עצמן (וגם ב"הוצאת שם רע" לנשים אחרות). לגישה כזאת קוראים "האשמת הקורבן", ואנחנו לא חברות.
כשאני מדברת על הצגה של נשים ביסקסואליות כנטולות מיניות, אני מתכוונת לשלל טיעוני "לא, אנחנו לא באמת שרמוטות" למיניהם. "אנחנו לא שרמוטות"? חלקנו דווקא כן. "אנחנו לא עושות רק כדי שיצפו בנו"? חלקנו דווקא כן. "אנחנו לא רוצות שלישיות"? חלקנו דווקא כן. אם התשובות הן "כן" – האם זה מצדיק את האלימות המינית כלפינו? ממש לא.
שורה תחתונה: לא משנה מה אישה עושה, לא מגיע לה להיות מוטרדת, לא מגיע לה להפגע ולא מגיע לה להאנס. במקום למשטר התנהגות מינית של נשים, עדיף להשקיע את המשאבים שלנו במאבק בתרבות האונס.
אתחיל ואומר שהפוסט נהדר, ואני שמחה שעכשיו גם מי שלא קוראת אנגלית יכולה לקרוא אותו.
עם זאת, לגבי החלק על slut shaming – קראתי את הלינקים שפרסמת, אני מבינה למה זה החשיבה הזו לא נכונה ולא מוצלחת, ועם זאת אני לא יכולה שלא להזדהות עם הטקסט בתמונה של דגל הביסקסואליות. כן, התנסויות וsexual ambiguity ונזילות מינית ומה לא – זה בסדר, וזה לגיטימי, ועם זאת התחושה היא שזה הייצוג היחיד של ביסקסואליות [לפחות במיינסטרים], ושברגע שאת מגדירה את עצמך כביסקסואלית את מוגדרת כביסקסואלית מהסוג "הזה"*.
הביסקסואליות "הזו", כאמור, שנחשבת לשרמוטית/מינית/וכו'. כמובן שאין דבר רע בלהיות מינית או בלהיות שרמוטה, אבל מכיוון שאנחנו חיות בחברה פטריאכלית ודיי מזעזעת, ברגע שאת אומרת שאת ביסקסואלית, ההנחה הישירה היא שאת ביסקסואלית מהסוג שמיוצג בטלוויזיה, ומכאן המעבר הוא לזה שאת ביסקסואלית להנאתם הגברית ולמבטם הגברית. וכאן הבעיה שלי – הכנסת כל הביסקסואליות תחת מקשה אחת, וכמובן ההנחה שהביסקסואליות שלנו היא למטרת שעשוע, לא "על אמת", ודורשת את השאלה היותר מדי מוכרת של "אפשר לצפות/להצטרף?".
אז בעיקרון, אין דבר רע בביסקסואליות "כזו", אבל מכיוון שאנחנו לא חיות בוואקום אלא בחברה, החברה ישר מכילה את כל הדברים הללו עלינו. ואישית, לא נעים לי כשחושבים שהמיניות שלי היא פתוחה לצפייה, או שאני עושה אותה רק כשאני שיכורה, או שהיא נזילה. גם אם זה לא דבר רע כשלעצמו, זה נהיה בעייתי כשזה מוכל על כולנו. אמנם עכשיו פחות בעייתי לי אם מזהים אותי כמינית במיוחד וכו', כמו שלרוב מיוחס לביסקסואליות, אבל כשרק ניסיתי לצאת מהארון ולגשש את הזהות שלי היה לי מאוד קשה עם זה בדיוק מהסיבות האלה, והרגשתי שאם זו היא ביסקסואליות אז אני לא נכנסת תחת המטרייה שלה.
(* – הכוונה בביסקסואליות מהסוג "הזה", במידה וזה לא היה ברור, היא למה שתיארת בפוסט – "הטרואיות סקרניות", party/drunk bisexuals וכו')
תודה על התגובה :)
אני מפנה אותך לתגובה שכתבתי לנועה כאן למעלה, ובאופן ספציפי שואלת: האם הבעיה היא בהנחה שביסקסואליות הן "כאלה", או בהנחה (של גברים סטרייטים) שמי שהיא "כזו" מזמינה הטרדה מינית?
באופן כללי, אותי אישית ממש מטריד שקהילות ביסקסואליות בוחרות להתמקד ב"סטריאוטיפים" ובאותן נשים (שנאמר: "לא, אנחנו לא כאלו") במקום במאבק באלימות המינית עצמה.
אני עומדת על זכותן של נשים להיות מיניות איך שבא להן, מתי שבא להן ועם מי שבא להן – בלי להיות מטרה לאלימות מינית.
אני סבור שגברים חשים מין אמפתיה מיוחדת לביסקסואליות כי מצד אחד הן "בסדר" זאת אומרת הן לא לסביות שונאות גברים ומצד שני "הן יודעות מה באמת טוב" , כלומר אוהבות נשים.
אני חושבת שהרבה פעמים, זה הסיפור שגברים מספרים לעצמם על מנת לנטל את האיום של ביסקסואליות על השליטה הגברית. אני כותבת על זה הרבה יותר בספר, אבל בקצרה: אני טוענת שביסקסואליות של נשים מאיימת על הפטריארכיה ועל גבריות הגמונית ממספר סיבות (אני כותבת על שלוש עיקריות, אתה מוזמן לבקש פירוט), ושעקב האיום הזה גברים מנכסים לעצמם את הביסקסואליות של נשים כמו שתיארתי למעלה (לפי מקינון).
אני יודע שרואים בלסביות איום.
לגבי הביסקסואליות , לא שמעתי ואני אשמח אם תרחיבי.
אז בקצרה – אני חושבת שביסקסואליות של נשים מאיימת על הפטריארכיה בשלוש דרכים מרכזיות:
הראשונה היא שביסקסואליות מאיימת על הבינאריה המגדרית (החלוקה הבינארית לשני מגדרים בלבד, גברים ונשים), שהיא המבנה הבסיסי שמתחזק את הפטריארכיה – בלי שני מגדרים לא היה אפשרי ליצור היררכיה שבה מגדר אחד שולט בשני. (סליחה אם לא לגמרי ברור איך ביסקסואלית עושה את זה בדיוק, הטיעון המקורי הוא די מורכב ויושב על ערימה קטנה של תיאוריה קווירית).
השניה היא הרעיון שביסקסואליות 'יכולות לבחור', ומכאן שיש להן בחירה האם להיות עם גברים או לא. הבחירה הזאת יוצרת עצמאות מינית וחברתית, מצב שבו נשים ביסקסואליות יכולות לבחור באילו תנאים הן יהיו עם גברים, אם בכלל, ויכולת גבוהה יותר לשלוט ביחסי הכח.
השלישית היא מטאפורית יותר – ביסקסואליות כרעיון מקושרת תרבותית לנשיות (בעזרת תכונות כמו חוסר החלטיות, הפכפכות ועוד). הקישור התרבותי בין ביסקסואליות לנשיות מאיימת על הפטריארכיה כי היא מצביעה על אלטרנטיבות לערכים חברתיים גבריים (כמו אחידות, עקביות וכו').
כאמור, בעקבות כל הדברים האלה, הפטריארכיה מרגישה מאויימת וצריכה להגיב בצורה כלשהי על מנת לנטרל את האיום. התגובה/הריאקציה היא מה שתיארתי בפוסט.
אני בהחלט לא מסכים עם הטענה הראשונה. הביסקסואלית נתפסת בעיני הגברים כנשית לחלוטין , בניגוד ללסבית שנחשבת (גם על ידי נשים) לפחות נשית.
לגבי הסיבה השניה , אני מסופק.
רק ביסקסואליות יכולות לבחור והטרוסקסואליות לא יכולות לבחור?
אז אני אסביר: ביסקסואליות (בכלל, לא רק של נשים) מערערת על הבינאריה המגדרית בגלל שהיא יוצרת הפרעה לרצף מין-מגדר-נטיה מינית. עכשיו אני נזכרת שכתבתי על זה קצת פה – אתה מוזמן לקרוא ולחזור אלי.
לגבי הסיבה השניה – חשוב לי להבהיר שאני לא מדברת על יכולת של נשים לבחור בפועל, במציאות או בחייהן הפרטיים. ברור שכולן יכולות בפועל. אני מדברת על העובדה שביסקסואליות מדוברת בתרבות כבחירה, על זה שרעיון הבחירה הוא רעיון שתמיד עולה בסמיכות לביסקסואליות וכחלק בלתי נפרד ממנה. התרבות והשיח ממקמים ביסקסואליות כבחירה, ולכן אפשר לאתר כאן את האיום.
אני רוצה לציין שבמצב הזה הוא לא פיקניק גם בשביל בייסקסואליות שרמוטות שרוצות שלישיה . נניח שזוג אכן מעוניין בשלישיה . אין שום דבר לגשת לאשה ביסקסואלית עם ההצעה הזו בלי שזה ישמע כמו אחד התרוצים לזלזול מהרשימה למעלה גם עם זו לא כוונת המשורר . בהנחה ואת ובן זוגך הם אנשים שלא מעוניינים להטריד או להטריד מינית נשים אחרות אין דרך ממש טובה למצוא פרטנריות לדברים כאלה חוץ מאולי אתרים ספציפיים באינטרנט . העוינות המובנת כלי הצעות לשלישיה והתנהגות שרמוטית בקהילה פוגעת לא רק באלה שהן אל שרמוטות ורוצות זיהוי עצמי אלה גם באלה שהן כן שרמוטות ונאלצות לסחוב על הגב שלהן את הסטראוטיפים האלה גם עם הם לגמרי לא נכונים
לייק
אם נניח שהזוג הוא יישות חברתית אחת, ומושא התשוקה יישות חברתית אחרת, למה אי אפשר בפשטות להחיל את אותם אמצעים תקשורתיים שנעשים בין כל שתי ישויות חברתיות?
דווקא חוסר החשיבות של מושא התשוקה נראית לי הדבר הבעייתי ביותר, בגלל ההחפצה הכללית, הרצון לשלישיה עם מישהי לא משנה מי… יש במצב הזה ביטול האנושיות של האדם השלישי ולכן הבקשה מורגשת לי כקריפית ולא מעצם העלאת הבקשה למין משולש אלא בגלל ביטול האדם הנוסף מול הזוגיות.
רק מחשבות שעלו לי כשקראתי את הדברים שנכתבו בלי נסיון לשפוט את הכותבת אלא מתוך חיפוש אחרי תשובות לאותן שאלות.
במצב כזה ישנם שני אופציות – או שהזוג מכריז מראש שאנחנו מעוניינים להכיר כדי לבדוק אופציה לשלישיה ( וזה כמו שאמרת\ה שולח מסר של נשכב עם כל אחד לא אכפת לנו מי . וזה בכלל לא נכון ) או שמסתירים את המטרה וזו כבר רמאות .
לדעתי לא מוסרי נניח להכיר בן אדם כשאתה מעוניין בו למתרות מין ולא לספר לו את זה . אולי הוא לא רוצה להיות בידידות עם אנשים שנמשכים אליו ? אולי הוא דווקה מעוניין אבל יראה בהסתרה רמאות . אני רואה פה פוטנציאל ענקי לפגיעה . מהסוג שאני חושבת שלא מוסרי במיוחד סתם לקחת את הסיכון . מצד שני גילוי נאות של הנושא ( כמו נניח הגילוי הנאות שנמצא בדייט ) ישר גורם לתחושת שנשכב עם כל אדם . גם עם הזוג בעצם רוצה לעשות את כל עניין ההכרות , ההתאמה האישית וכל הג'ז הזה . אני בשי הרצינות אל רואה דרך להגיד נניח לבחורה " בואי ניפגש , נבלה זמן ביחד ונראה עם אולי יבוא לנו להיות בשלישיה " בלי להישמע כמו " אנחנו נגיד כל דבר כדי להכניס אותך למיטה " .מהצד של הבחורה זה גרוע באותה מידה . גם עם היא חושקת בשלישיה אין שום דרך לסננן את הפסיכים שרוצים לעשות גרסה לייב אקשן של פורנוגרפיה לבין אנשים נחמדים שבקטע של חוויות טובות . כי כולם אומרים לך שאת מיוחדת , והם בטח רוצים אותך כאדם , אבל את ביסקסואלית לאכן את בטח בקטע . כולם . בלעעע
ואי, מעולה. נושא לא פשוט מוסבר באופן ברור בלי להתפשר על המורכבות – תודה, שירי!
תודה יקירי 3>
מעניין. ומוכר מחוויות אישיות.
כשרק יצאתי מהארון היה יותר מאדם אחד שטרח לציין בפני ש"אנחנו" סתם מחפשות תירוץ להתנהג כמו שרמוטות ומוציאות שם רע לקהילה, אז שאני אבחר כבר צד וזהו.
ההרגשה שאני מקבל מהדברים היא שביסקסואליות נתפסת כתכונה חיצונית, הדרישה ל"הוכחה" של ביסקסואליות יוצרת מצבים בלתי אפשריים בדיוק כמו הדרישה להוכיח שאתה "גבר", כי מעבר לאנטומיה שהפכה מושא להטרדות בהוכחה של ביסקסואליות יש דרישה התנהגותית שאומרת שזו "בחירה וניתן לומר שהיא הפיכה או לפחות לא מאיימת אם המצב משרת את תרבות ההחפצה.
מה שאני מנסה לומר הוא שלדעתי הסיבה שרואים ביסקסואליות בהקשר המיני שלה בלבד היא שהדרך להוכיח אותה עוברת דרך אותו הקשר מיני, לכן ביסקסואליותים מופנמותים כמעט שלא נמצאותים באור הזרקורים ובגלל שמנצלים את התנהגות המוחצנותים כאמצעי לפגוע ולהגדיר את כל האחרים וכתירוץ להתנהגות מינית אלימה כלפי כולנו, נכפה הצורך להגדיר את הקוויריות של קבוצה אחת כשונה לחלוטין מזו של הקבוצה השניה בעוד שאצל סטרייטיותים מותר להיות בכל מקום בטווח בין נזירות לפריצות בלי להידרש לתשובות.
מסכימה. גם פרסמתי לפני כמה חודשים משהו באנגלית על פאסינג ביסקסואלי, שקצת מזכיר לי את מה שכתבת:
מה לגבי התייחסות לביסקסואליות פיקטיבית (או לביסקסואליות פיקטיביות) במדיה המיינסטרימית? האם בספרך את עוסקת גם בייצוג של ביסקסואליותים בסרטים וסדרות טלוויזיה?