רשימת הפריווילגיות הגבריות

זהו החלק האחרון בפוסט אחד שחילקתי לשלוש, ושכולל תרגומים של שלושה טקסטים שונים. הפוסט הראשון (יתכן שאתה מסגביר אם…) נמצא כאן, הפוסט השני (מבוא לתרבות אונס) נמצא כאן. בקרוב יעלה טקסט רביעי שיסביר את הקשרים ביניהם.

רשימת הפריווילגיות הגבריות

נלקח (וגם נערך) מתוך הבלוג Alas! (אמנם הרוב מתורגם, אבל גם הרבה מהטקסט הוא שלי. קחו בחשבון ותנו לי קרדיט ;))

בשנת 1990, פרופ' פגי מקינטוש מווסלי קולג' כתבה מאמר ושמו "פריווילגיה לבנה: לפרק את החבילה הבלתי-נראית" (קישור באנגלית). מקינטוש מבחינה כי לבנים בארה"ב "לומדים לראות גזענות רק במעשים פרטיים של רשעות, ולא במערכות בלתי-נראות אשר שולטות בקבוצה שלי". על מנת להדגים את המערכות הבלתי-נראות האלו, מקינטוש כתבה רשימה של 26 פריווילגיות בלתי-נראות שפועלות לטובת לבנים.

כפי שמקינטוש מציינת, גברים גם נוטים להיות בלתי מודעים לפריווילגיות שלהם בתור גברים. ברוח דבריה של מקינטוש, חשבתי [הכותב המקורי] לכתוב רשימה דומה, שתתמקד בפריווילגיות הבלתי-נראות שפועלות לטובת גברים.

להצביע על הפריווילגיות של גברים לא אומר שאני [הכותב המקורי] מבקש להכחיש שדברים גרועים קורים לגברים. להנות מפריווילגיות לא אומר שגברים מקבלים הכל בחיים בחינם; להנות מפריווילגיות לא אומר שגברים לא עובדים קשה או לא סובלים. במקרים רבים – החל מהילד שמציקים לו בבי"ס, ועד חייל שמת במלחמה – המבנה החברתי הסקסיסטי, שמשמר פריווילגיות של גברים, גם עושה הרבה נזק לגברים ולילדים. בנוסף, גברים מקבוצות מוחלשות (למשל, להטבא"ק, מזרחים, דוברי רוסית, אתיופים, מהגרי עבודה, פליטים, פועלים, נכים, נוער, מבוגרים, תושבי פריפריה, ועוד) סובלים גם מדיכוי כתוצאה מהשתייכותם לקבוצות אלו. במובן זה, "המטרה הקלאסית" של רשימה זו היא הגבר אשר שייך לכמות גדולה יחסית של קבוצות הגמוניות בנוסף להיותו גבר (סטרייטים, סיסג'נדרים, מונוסקסואלים, יהודים, אשכנזים, בריאים, בני המעמד הבינוני ומעלה, תושבי המרכז, וכן הלאה). עם זאת, יש לזכור שבמקרים רבים, השתייכות לקבוצה מוחלשת לא מבטלת את הפריווילגיות של השתייכות לקבוצה הגמונית. כמו בכל מקום בחיים, גם כאן יש מורכבות. כולנו מדוכאים וכולנו מדכאים. וכולנו צריכות/ים להתמודד הן עם הדיכוי והן עם הפריווילגיות שלנו.

חבר אינטרנטי שלי [הכותב המקורי] כתב פעם, "הפריווילגיה הגדולה הראשונה שלבנים/ות, גברים, א/נשים ממעמד כלכלי גבוה, א/נשים בריאות/ים, סטרייטים/ות… יכולים/ות להאבק נגדה היא הפריווילגיה שלא להיות מודעים/ות לפריווילגיה". הרשימה הזאת, אני מקווה, היא צעד אחד על מנת לעזור לגברים לוותר על "הפריווילגיה הגדולה הראשונה" הזאת.

הרשימה הזאת היא קצה-קצהו של הקרחון. אתן/ם מוזמנות/ים להוסיף כאן פריווילגיות ככל העולה על רוחכן/ם ואני [שירי] אערוך את הפוסט ואוסיף (עם קרדיט).

תגובות שיכילו "פריוולגיות נשיות" ציניות כדרך להכחיש שגברים נהנים מפריווילגיות או להכחיש שנשים מדוכאות, לא יאושרו.

הרשימה

  1. הסיכויים שישכרו אותי לעבודה כשאני מתחרה נגד מועמדות נשים, הם כנראה לטובתי. ככל שהעבודה יותר נחשבת, כך הסיכויים מוטים לטובתי.
  2. המראה החיצוני שלי כמעט אף פעם לא מהווה שיקול בקבלתי לעבודה או בקידום.
  3. ההחלטה האם לשכור אותי לעבודה לא תהיה מבוססת על הערכה האם אהיה מעוניין להביא ילדים בזמן הקרוב.
  4. אם אני לא מקבל קידום בעבודה, זה לא בגלל המגדר שלי.
  5. אם אני נכשל בעבודה או בקריירה שלי, אני יכול להיות בטוח שהכשלון שלי לא יתפרש בתור כתם נגד היכולות של כל בני המגדר שלי.
  6. הסיכוי שיטרידו אותי מינית בעבודה הוא קטן בהרבה מאשר הסיכוי של עמיתותי הנשים לסבול מהטרדה.
  7. אם אני מבצע את אותה עבודה כמו אישה והמדד הוא סובייקטיבי בכל רמה שהיא, רוב הסיכויים הם שא/נשים יחשבו שאני עשיתי עבודה יותר טובה.
  8. בממוצע, המשכורת שמשלמים לי גדולה ב-33% ממשכורת שמקבלת אישה על אותה עבודה עם אותו נסיון. ככל שאני עולה בתפקיד, כך עולה הפער ביני לבין עמיתותי הנשים.
  9. אם אני נער או בוגר, ואני לא בבית הכלא, הסיכויים שלי להיאנס הם קטנים יחסית.
  10. אני מרגיש יחסית בטוח כאשר אני הולך לבד בחושך במרחב ציבורי ממוצע.
  11. אם אני בוחר שלא להביא ילדים לעולם, הגבריות שלי לא מוטלת בספק.
  12. אם יש לי ילדים, אבל אני לא המטפל העיקרי בהם, הגבריות שלי לא מוטלת בספק.
  13. אם יש לי ילדים ואני המטפל העיקרי בהם, אקבל שבחים על כישורי ההורות המשובחים שלי בלי קשר לכמה באמת אני טוב בזה.
  14. אם יש לי ילדים וגם קריירה, אף אחד לא יאשים אותי באנוכיות אם אני בוחר לא לטפל בילדים.
  15. אם אני חי בזוגיות חד-מינית, הכסף מהמשכורות של שנינו מספיק על מנת לכסות את הוצאות המחיה שלנו במלואן.
  16. הנציגים הנבחרים שלי (בממשלה, בכנסת, בעיריה…) הם לרוב אנשים מהמגדר שלי. ככל שהתפקיד הינו חשוב "וגבוה" יותר, כך עולה הסיכוי שזה נכון.
  17. כשאני מבקש "לדבר עם המנהל", רוב הסיכויים הם שאפגוש אדם מהמגדר שלי. ככל שהמנהל יותר גבוה, כך אני יכול להיות יותר בטוח בזה.
  18. בתור ילד, כנראה שעודדו אותי להיות יותר פעיל וחברותי מאשר אחיותי הבנות.
  19. בתור ילד, רוב הסיכויים שלימדו אותי שאני חזק ועצמאי.
  20. בתור ילד, רוב הסיכויים שכיבדו את הגבולות הגופניים שלי יותר משל אחיותי הבנות.
  21. בתור ילד, יכולתי לבחור מבין מאגר אינסופי של סדרות וספרים לילדים שכללו גיבורים חיוביים, פעילים ולא-סטריאוטיפים מהמגדר שלי. לעולם לא הייתי צריך לחפש בכח; גיבורים בנים הם ברירת המחדל.
  22. בתור ילד, רוב הסיכויים שקיבלתי יותר תשומת לב מהמורות/ים מאשר הילדות שהרימו את ידן אותה כמות פעמים כמוני.
  23. אם מתנהגים אלי בצורה גרועה בסיטואציה ממוצעת, אין בי חשש שמקור ההתנהגות הוא בגישות סקסיסטיות.
  24. כשאני מדליק את הטלוויזיה, או פותח עיתון, רוב הסיכויים שאראה יצוגים של אנשים מהמגדר שלי.
  25. אם אני נהג גרוע, זה לא יעיד לרעה על כל בני המגדר שלי.
  26. כשאני מדבר עם אנשים (בפומבי או בפרטיות) רוב הסיכויים שאקבל יותר הזדמנויות לדבר, שיקשיבו לי יותר ושייחסו לדברי חשיבות ונכונות רבה יותר מאשר חברותי הנשים.
  27. כאשר אני ניגש להביע את דעתי, רוב הסיכויים שאהיה בטוח יותר בדברי, בצדקתם ובצורך להשמיע אותם, מאשר חברותי הנשים.
  28. אני יכול לדבר בפומבי מבלי שזה יעיד על כל בני המגדר שלי.
  29. כאשר אני מדבר, הסיכוי שיקטעו אותי – ומספר הפעמים שיקטעו אותי – הוא נמוך בהרבה משל חברותי הבנות. כאשר אני קוטע א/נשים בשיחה, רוב הסיכויים הם שיתנו לי להמשיך לדבר ולא יעירו לי.
  30. אם אני שוכב עם נשים רבות, לא יקראו לי "שרמוטה" ולא ישפילו אותי ויבזו אותי על כך.
  31. אם אני שוכב עם נשים רבות, לא ישתמשו בעובדה זו כדי להצדיק פגיעה שנפגעתי או את מי שפגע בי.
  32. במרחב ציבורי ממוצע, אני לא צריך לדאוג שמא יטרידו, יתקפו או יאנסו אותי אם אתלבש בצורה מסוימת.
  33. אם אני בוחר שלא להשקיע כסף, זמן ומשאבים רבים במראה החיצוני שלי, אני לא צריך לחשוש מהשלכות חברתיות (למשל, לחץ חברתי, נעיצות מבט, קשיים בקבלה לעבודה, דחיה חברתית, זלזול, וכו').
  34. רוב הסיכויים הם שדימוי הגוף שלי הוא גבוה הרבה יותר מאשר זה של חברותי הנשים.
  35. רוב הסיכויים הם שהדימוי העצמי שלי הוא גבוה הרבה יותר משל חברותי הנשים.
  36. הבגדים שאני קונה הם בדרך כלל יותר זולים ובאיכות טובה יותר מאשר בגדי נשים מקבילים. למרות שיש לי פחות אופציות לביגוד, יש לי יותר סיכויים למצוא בגדים במידה שלי, שיתאימו לצורת הגוף שלי.
  37. אני יכול להגביר את קולי בלי שיקראו לי "היסטרי". אני יכול להיות אסרטיבי בלי שיקראו לי "כוחני".
  38. אני מקבל הגנה בחוק מפני אלימות שקורית בעיקר לגברים מבלי שזה יחשב לאינטרס צר וסקטוריאלי, היות ואלימות שקורית בעיקר לגברים נקראית "פשע" או "אלימות" ונתפשת כענין חברתי נרחב. (אלימות שקורית בעיקר לנשים נקראת "אלימות במשפחה" או "אלימות נגד נשים" והיא נתפשת כתופעה מצומצמת וענין חברתי שולי.)
  39. במאבקים חברתיים, פוליטיים, ובכלל – צרכי והאיטרנסים שלי נחשבים לצרכים ולאינטרסים של כולן/ם. זאת בעוד שהצרכים והאינטרסים של נשים נחשבים לצרים ואזכור שלהם נתקל בהאשמות על פלגנות.
  40. אם אני סיסג'נדר*, ברפואה, אנטומיה ופיזיולוגיה, גוף כמו שלי הינו הסטנדרט לגוף האנושי. האנטומיה הזכרית נלמדת בתור הכלל, ואילו האנטומיה הנקבית נלמדת כמקרה פרטי.
  41. אם אני סיסג'נדר, יש לי גישה לטיפול וידע מחקרי נרחב בכל הקשור למחלות שגברים סובלים מהן. מחלות שבעיקר גברים סובלים מהן (בעיות לב, סרטן המעי הגס…) נקראות "מחלות" או "גורמי תמותה" ומקבלות משאבים רבים למחקר, טיפול ומניעה. מחלות שבעיקר נשים סובלות מהן (סרטן השד, אוסטיאופורוזיס…) נקראות "מחלות נשים" ומקבלות תשומת לב ומשאבים מעטים יחסית.
  42. אני יכול להיות בטוח ששפת הדיבור היומיומית תכלול את לשון הדיבור שבה אני מתייחס לעצמי: "לחץ כאן", "אנא המתן", "רבבות מפגינים", "העם דורש צדק חברתי".
  43. היכולת שלי להחליט החלטות חשובות – או היכולות שלי באופן כללי – לא נשפטות על פי היום בחודש.
  44. ברוב החברות המערביות, לעולם לא יצפו ממני לשנות את שמי לאחר הנישואין או להוסיף את שם אביה של אשתי.
  45. כל הדתות הגדולות בעולם מונהגות על ידי אנשים מהמגדר שלי. אפילו אלוהים – או האלים – ברוב הדתות הגדולות, מדומיינים בתור גברים.
  46. אם אני הטרוסקסואל, על פי רוב הדתות הגדולות, אני אמור להיות ראש המשפחה, בעוד שאשתי וילדי צריכים לשרת אותי ולציית לי.
  47. אם אני בוחר לחיות עם בת זוג, רוב הסיכויים הם שנחלק ביננו את עבודות הבית כך שהיא תעשה את רוב העבודה, ובעיקר את המשימות המשעממות והבלתי נגמרות.
  48. אם בחרתי להביא ילדים עם בת זוגי, אני יכול לצפות ממנה לבצע את רוב משימות הטיפול בילדים (להאכיל, להחליף חיתול, לאסוף מהגן…), בנוסף לעבודות הבית.
  49. אם אני הטרוסקסואל, עיתונים, שלטי חוצות, טלוויזיה, סרטים, פרסומות, פורנו ולמעשה המדיה כולה מוצפת בדימויים של המגדר שאליו אני נמשך, במטרה לגרות או לעניין אותי.
  50. אם אני מקיים מערכות יחסים עם נשים, כמעט ואין סיכוי שאסבול מאלימות פיזית או מינית מצד בת זוג.
  51. כאשר אני הולך ברחוב, זרים לא ניגשים אלי ומורים לי "לחייך".
  52. אני כמעט ולא סובל מהטרדות רחוב. אני לא צריך לתכנן את צעדי או תנועותי במרחב הציבורי על מנת להמנע מהטרדות.
  53. אם אני מצהיר שאני פמיניסט, אקבל שבחים רבים מחברותי הנשים ללא צורך לגבות את ההצהרה במעשים. לעומת זאת, חברותי הנשים סובלות מיחס שלילי קבוע עקב הזדהותן כפמיניסטיות.
  54. יש לי את הפריווילגיה שלא להיות מודע לפריווילגיות שלי.

סליחה, יש לך פריווילגיה?

* סיסג'נדר – אדם שמרגיש בנוח עם המגדר שיוחס לו בלידה, קרי: מי שאינו טרנסג'נדר/ית או ג'נדרקוויר.

מודעות פרסומת

35 מחשבות על “רשימת הפריווילגיות הגבריות

  1. מוצלח מאוד ונכון. הוספתי כמה שלי, לבחירתך במה להשתמש.

    תחומים שמעניינים מסורתית את המגדר שלי (כמו ספורט) מדווחים בהרחבה במדיה ובעיתונות כחדשות ומקבלים הערכה אינטלקטואלית ותקציבים מהמדינה, אל מול תחומי ענין של המגדר השני, שנחשבים נישתיים ונפרדים

    הצטיינות בפעולות שמשויכות למגדר שלי (כמו נהיגה) נתפסות כחשובות הרבה יותר מפעולות שמסורתית משויכות למגדר השני (כמו טיפול)

    מינקות, מעודדים אותי לפנות למקצועות טכניים, שגם מבוקשים יותר בשוק.

    עם זאת, אם אבחר בתחום שמשויך למגדר השני, מלכתחילה אסומן כעילוי.

    אם בכל זאת אבחר לקחת על עצמי אחת ממטלות הבית (למשל, אמא מכינה אוכל כל ימות השבוע, אבא מכין את ארוחת יום שבת החגיגית), אסומן כעילוי.

    יש עליי איסורים חברתיים חמורים לעשות פעולות מסוימות (כמו לבכות או לאהוב מחזות זמר) מחשש שאתפס נשי, אבל אני מרגיש כל כך בר מזל, שאני אפילו לא יודע שהאיסורים האלה פוגעים בחופש שלי.

    וגם: בנות המין השני מצופות להיזהר בכבודי כדי לא "לסרס" אותי. דרישה דומה לא מופנית כלפיי.

      • [נערך על מנת להסיר התייחסויות בעייתיות לאונס]

        יפה. לא בטוח שאני מסכים עם הפרשנות של הכל. למשל, 20 – האם זאת פריבילגיה באמת? מחקרים מראים שילדות בגיל הרך זוכות ליותר חיבוקים וליטופים מהגננות/מטפלות מאשר ילדים. האם חסך במגע הוא פריבילגיה?
        גם פריבילגיות כגון 25 או 28 אינן בהכרח פריבילגיה, כיוון שהיכולת לברוח לאחריות של המגדר כולו על פישולים שלי, נראית יותר כפריבילגיה נשית, מאשר כפריבילגיה גברית.
        ועכשיו, לאחר ההסתיגויות, הרשו לי להוסיף 4 פריבילגיות חשובות:
        1. אם אני גבר שמשפחתו התפרקה, רוב הציבור לא יראה זאת ככישלון שלי ב"שמירת המשפחה".
        2. אם אני מסתכל לצדדים, או בוגד, רוב הציבור יחשוב שזה "טבעי" – חלק מהטבע של המגדר שלי.
        [3 ו-4 הוסרו]

    • "הצטיינות בפעולות שמשויכות למגדר שלי (כמו נהיגה) נתפסות כחשובות הרבה יותר מפעולות שמסורתית משויכות למגדר השני (כמו טיפול)"
      כלומר, אתה טוען למעשה שנהיגה משויכות רק לגברים, או שרק הם מצטיינים בו ונשים לא…. נראה לי שלא הבנת את הפואנטה של הכתבה, *אתה* דוגמא מצויינת לחברה שנותנת פריווילגיות לזכר עקב היותו זכר באופן בלתי מודע.
      אני אישה. מה לי ולטיפול?? יש לי הרבה יותר במשוטוף עם נהיגה מאשר "טיפול". ואני אישה נשית לחלוטין.

      "יש עליי איסורים חברתיים חמורים לעשות פעולות מסוימות…"
      זה ממש לא קשור. זה מתאים יותר לאישה לכתוב כהערת קונטרא.

      • Infy,

        למיטב הבנתי – הדגש הוא על "פעולות שמשוייכות מסורתית". האם פעולות כמו נהיגה משוייכות מסורתית לגברים? כן. האם פעולות כמו נקיון משויכות מסורתית לנשים? כן. כל מה שצריך לעשות זה לפתוח טלוויזיה ולהסתכל בפרסומות. או סדרות. או סרטים. או ספרים. או עיתונים. או רדיו. או כל הפאקינג תרבות שלנו. האם זה צריך להיות ככה? לא. בגלל זה נועה כתבה שזו פריווילגיה.

        לגבי "איסורים חברתיים" – אני לא מבינה למה זה לא קשור. תוכלי להסביר?

        • טעות שלי, לגבי החלק הראשון. לא קראתי את זה נכון.

          לגבי החלק השני, " יש עליי איסורים חברתיים חמורים לעשות פעולות מסוימות (כמו לבכות או לאהוב מחזות זמר) מחשש שאתפס נשי, אבל אני מרגיש כל כך בר מזל, שאני אפילו לא יודע שהאיסורים האלה פוגעים בחופש שלי."
          זה ראשית לא נכון (החלק האחרון של המשפט), גברים שלא בוכים כי "מה החברה תגיד" בהחלט מרגישים שזה פוגע בחופש שלהם.
          ושנית, החלק הראשון של המשפט מהווה דוגמא דווקא לפריווילגיה נשית.. נשים שיבכו יהיו נורמאליות בעוד שגברים שיבכו- יהיו "נשיים".

          • אני לא חושבת שיש כאן מקום לדבר על "פריווילגיה" נשית. הבעת רגשות הרבה פעמים משמשת כתירוץ כדי להשפיל או לזלזל בנשים (החל מהערות ה"תרגעי כבר" וכלה בתפישה של נשים כיצורות בלתי-רציונליות שיש לזלזל בדעתן). אני מסכימה שיש כאן פגיעה (קשה, אפילו) בחיי הרגש של גברים, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהבעת רגשות נחשבת בחברה שלנו לדבר מקטין (ולא בכדי, כי הבעת רגשות – ורגישות/"רגשנות" באופן כללי – נחשבים למאפיינים נשיים).

  2. אני אתקן רק את שניי היתרונות הראשונים ובצורה דומה תוכלו לתקן את השאר:
    1.הסיכויים שישכרו אותי לעבודה שדורשת זמן השקעה רב יותר מהממוצע כשאני מתחרה נגד מועמדות נשים, הם כנראה לטובתי. ככל שהעבודה דורשת יותר השקעה, כך הסיכויים מוטים לטובתי.
    2.המראה החיצוני שלי כמעט אף פעם לא מהווה שיקול בקבלתי לעבודה שדורשת הרבה השקעה מבחינת הזמן או בקידום בעבודה שכזו, אלא אם כן המראיין הוא בעצם מראיינת.

    • אני דווקא מעדיפה את הניסוח המקורי. הוא נראה לי יותר מדויק. אני לא חושבת שיש קורלציה מיוחדת בין "השקעה" לבין יוקרה, למרות שזה מה שמלמדים אותנו לחשוב בחברה הקפיטליסטית-פטריארכלית שלנו על מנת להסביר פערים במשכורות. פועלת במפעל, תופרת או אחות סיעודית לא "משקיעות" פחות מאשר מנהל, הייטקיסט או עו"ד – הן פשוט מקבלות פחות כסף ופחות הערכה על העבודה שלהן.

      ולגבי 2 – אולי עלי לחדד את העובדה שנשים לא נשפטות על פי המראה שלהן באופי אינדיווידואלי ועל בסיס משיכה, אלא באופן חברתי ועל בסיס התאמה לסטנדרטים. השפיטה של נשים על פי מראה חיצוני בראיון עבודה אינה ברת השוואה למקרה שבו אישה (הטרו או ביסקסואלית) מראיינת גבר והאם היא מוצאת אותו מושך. ע"ע גם סעיף מס' 33 (או ספרה של נעמי וולף "מיתוס היופי").

  3. פינגבק: The monosexual privilege checklist | Bi radical

  4. מעניין וחשוב, אשתדל שהיא תגרום לי לוותר על 54.
    אני חושב שפריווילגיה מס' 3 אינה מדויקת.
    בעולם התעסוקה הדורסני שלנו כפי שהוא היום גם גברים נשאלים אם הם מתכננים להביא ילדים (כאשר הם נשואים/בזוגיות ארוכת טווח) אם אין להם ילדים זאת מכיוון שמניחים שזה יגזול איזושהי כמות (גדולה מאפס) של זמן שיכול להיות מוקדש לעבודה. אין ספק שההשלכה לעומת נשים היא הרבה יותר מופחתת אך עדיין קיימת מניסיוני

  5. 32 נכון רק כל זמן שהוא כנוע לאופנה הגברית, ברגע שאני יוצא מהבית לבוש חצאית אני נמצא תחת התקפה בלתי פוסקת של הטרדות.

    קיימות עוד מספר פריבלגיות שלא ציינת.
    # אני לא נשפט כמעט לעולם על פי מה שאני אוכל, בעיקר במסעדות.
    # אם אני יוצא למסיבה ומשתכר עד אבדן הכרה נמוך הסיכוי שיאנסו אותי ויצלמו את זה (למרות שקיימים תיעודי רשת למקרים כאלה) ואז יאשימו אותי שרציתי את זה.
    # אני יכול להתחיל ולצאת עם מי שאני ארצה בלי שהמעמד או המארג החברתי שלי ייפגע
    # בזמן פרידה (בעיקר גירושין) אני מגן על האינטרסים שלי בעוד שהיא מנסה לגזול אותם ממני (כאילו שזה לא אינטרס שלי שלילדים שלי תהיה ההשכלה הטובה ביותר ונוחות החיים הגבוהה ביותר).
    # חובת ההוכחה חלה על האישה, אני תמיד בסדר עד שהוכח אחרת, לעומת זאת כל אישה תצטרך לעבוד קשה כדי להוכיח שהיא לא (הכנס ערך: תככנית\שקרנית\דורסנית\שונאת גברים\שרמוטה\טיפשה\נצלנית) אם אני אגיד כדרך אגב שהיא כזו.
    # אם אני מוציא כסף מהקופה המשותפת בלי לשאול אני "משקיע", אם היא מוציאה בלי להתייעץ (שימו לב למינוח) היא "מבזבזת".
    # אם אני מחמיא לזרה ברחוב וזה מפריע לה היא לא מבינה אותי, אם היא מחמיאה לי היא מזמינה אותי למיטה שלה.

    בטוח שיש עוד פריבלגיות רבות שאני לא מודע אליהן אבל אני תמיד משתדל להמנע מניצול של פריבלגיות שאני כן מודע אליהן.

  6. תודה על הרשימה הזאת, חדה ומטלטלת. ואני מוסיפה:
    – אם יש לך אחיות אתה יכול לצפות שהן ידאגו לטפל בהוריכם המזדקנים.
    – כשאתה לומד (החל בגן ועד ההשכלה הגבוהה) תמצא בקלות דמויות מהמגדר שלך לקרוא עליהם, להעריץ, לקבל מהם השראה. בכל מדף ספרים ובכל תחום.
    בברכת התמודדות עם הפריבליגיות והדיכויים בצורה משחררת ומעצימה לכולנו.

  7. פינגבק: מלים, בינאריות וביפוביה, או: למה "בי" זה בינארי אבל "FTM" זה לא | שחור-סגול

  8. פינגבק: פמיניזם למתחילות/ים – פטריארכיה והסטנדרט האחיד | שחור-סגול

  9. פינגבק: תרבות אונס – פוסט מעקב | שחור-סגול

  10. יש עוד שני תחומים שאני חושבת שכדאי להוסיף אמרה (אני אתן לך לעשות את העבודה, עשית אותה מעולה עד כה)
    ראשית תחום הכדורגל- נתפס בארצנו כתחום למגדר הגברי בלבד. אבל התגובה הכי קשה שקיבלנו ואני חושבת שאפשר להעלות אותה פה היא על ילדות שמשחקות כדורגל וההורים פונים למאמן ולמאמן בחרדה שמא היא לסבית. אז קודם כל ה"חרדה" של ההורים מוגזמת ומצביעה על נושא מיניות שאני לא נכנסת אליו, אבל עצם העובדה שההורים חוששים על ילדה בת 8 שמשחקת כדורגל שמא תהיה לסבית. ומה לגבי ילד ממין זכר?
    התגובה השניה היא לגבי החוש הטכני של הנשים. בשבועות האחרונים נתקלתי בזה לא מעט פעמים. פעם אחת כאשר בא טכנאי הביתה וכיוון לי ערוצים אבל משום מה לא הצליח לשמור את מה שכיוון. הוא אמר לי – תשאירי את זה לחבר שלך, כמובן שברגע שהלך כיוונתי תוך 2 שניות את כל הערוצים… עוד לא הבנתי מה הבעיה לעשות את זה. ועוד מקרה שהייתה לי בעיה עם כבל, וגם אחרי שכבר הבנתי מה הבעיה, 3 גברים שונים כולל בן הזוג שלי (היחיד שביקשתי ממנו), ניסו שוב לפתור את הבעיה. לא זה לא עבד להם. ותמיד יש את הגברים שמסבירים איך להיכנס לאתרים, ולפה ולשם, גם כשלא ביקשת הסבר מפורט כזה… כשהם לא יודעים בכלל שמולם יושבת אשה שניהלה ומנהלת מספר אתרי אינטרנט, פורומים וכו'.

    אני מאמינה שתמצאי אמרות מאוד יפות לנושאים האלו.
    כל הכבוד
    ותזכרו תמיד להעריך את עצמכן (במיוחד כשאתן באמת טובות במשהו)

  11. הייתי מוסיפה:
    -יש לי את החופש לבטא דאגות או צרכים בלי להיות מתוייג כבעל בעיות נפשיות
    -המודל שנפוץ של בריאות הנפש מנוסח לפי התנהגויות המגדר שלי
    -מופעל עלי פחות לחץ להשתתף בפעילות מינית כשאני לא במבצ רוח מיני

    • אני ממש לא בטוחה שזה נכון. מופעל על גברים לחץ עצום גם להיות חסרי רגשות (להיות תמיד חזק, לא לבכות, לא להביע צרכים או רגשות) וגם להיות תמיד מיניים לא משנה מה (גבר תמיד רוצה סקס, גברים לא יכולים להאנס וכו').

  12. פינגבק: וג'יינה דנטטה או מאבק הזבל הלבן | דיו לבנה

  13. לקרוא את הרשימה מעמיד באור שונה דברים שנראים מובנים מאליהם.
    יש לי הסתייגות מסויימת ממספר 49, אני אישית רואה אותו פחות כפריווילגיה ויותר כמו מה שצוין בתור חלק מהמבנה החברתי שגורם נזק לגברים ולילדים.
    להבין את כל זה יכול להיות צעד ראשון להרבה דברים. עכשיו הייתי רוצה ללכת צעד נוסף ולשאול: מה לדעתך הצעדים הבאים שיכול לעשות אדם שהפנים את הפריווילגיות הללו שהוא מקבל?
    יש שיגידו שרובן אינן "באשמתו" אלא נובעות ממבנה החברה. לכאורה נראה כי הדבר היחיד שמצוי בידיו היא פריווילגיה מספר 54. זה הופך אותה לדעתי למרכזית מכולן, כי ברגע שמפנימים אותה אפשר להפנים את כל השאר.
    ושוב אני שואל, מה לדעתך הדברים שאדם שהפנים את העובדה שיש לו את הפריווילגיות האלה צריך לעשות אחרי שהוא מפנים אותן?

  14. פינגבק: רשימת הפריוולגיות הסטרייטיות | הפרשדונה

  15. תוספות אפשריות:
    1. הסיכוי שמישהו (וזה כמעט תמיד מישהו) יגיד לך שהוא מעריך אותך למרות המגדר שלך נמוך
    2. אם התקדמת בעבודה, הסיכוי שתהיה היחיד מהמגדר שלך בישיבה של 10 או 20 משתתפים – נמוך

    • סורי, אבל יש להכיר בפריווילגיות, ויש להיות גזען בטירוף. אני יודעת שלפעמים זה יכול להיות מבלבל, כי בשני המקרים הדובר מודה בקיום של יחסי כח – אבל כשהוא מדבר על זה כאילו זה סבבה, אז זה גזענות. וחוץ מזה שהוא גם הומופוב וסקסיסט.

      למשל, העובדה שמצאתי גם את שלושת הוידאו-ים האלה לא הפתיעה אותי בכלל:

      גזענות:

      (וסקסיזם קז'ואל: "You fucking cunt")

      סקסיזם:

      הומופוביה:

      (וסקסיזם קז'ואל, כי נשיות אצל גברים זה מושא לגיכוח)

  16. פינגבק: שיעורי בית « האחות הגדולה

  17. פינגבק: רשימת הפריבלגיות הפמיניסטיות לגבר. « חלונות

  18. תודה. אני מקשרת לפוסט הזה בכל הזדמנות שמתחילים להסגביר לי למה לא הבנתי נכון או שגם גברים סובלים מדיכוי (אפילו יותר מנשים!) או שואלים אותי "ואם זה היה הפוך, גם אז היית מתרעמת?" רק היום נאלצתי לקשר את הרשימה הזו ל-3 אנשים שונים…

  19. פינגבק: תפסיק להיות כזה בחורה- על ייצוגי הומוסקסואליות מזרחית בתכנית אמא ואבא'ז | המפתחות של הצוללת

  20. פריבילגיות נוספות שאשמח שתצרפי (מוזמנת לערוך אותם לפי ראות עינייך)
    1. אם אני רוצה ילדים, אני לא צריך לשים את כל החיים שלי בהולד, לסבול מכאבים, בחילות ותופעות לוואי אחרות על מנת להוליד את ילדיי.
    2. אם משהו משתבש אצל הילדים שלי, אני לא נושא באחריות, אלא בת זוגתי שכן הטיפול בילדים, ואף נשיאת ברחם והבאתם שלמים לעולם הנם באחריותה על פי התפיסה החברתית.
    3. אם אני עצוב או עצבני אף אחד לא מזלזל ברגשות שלי בגלל היום בחודש.

    פוסט מצוין וחשוב – יישר כוח!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s